הרישומים ההיסטוריים המוקדמים ביותר הנוגעים לקבוצות המשפחתיות המיוצגות על ידי פלטפורמת שבט אבימלך, כגון חסאנת אבו מועאלק, מעידים על נוכחות מתמשכת ורבת שנים בעיר-מדינה הקדומה גרר, השוכנת בדרום-מערב שטחי מדינת ישראל של ימינו ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, ובפרט באזור באר שבע, רצועת עזה והסביבה.
ממצאים ארכאולוגיים, תיעוד היסטורי ומפות המתוארכות עד לכתובות מצריות עתיקות, כמו גם מסמכים אדמיניסטרטיביים וחומרים קרטוגרפיים מתקופות רומיות, ביזנטיות, אסלאמיות מוקדמות ועות'מאניות, מזהים בעקביות את אזור גרר כמרכז עירוני-חקלאי חשוב ועצמאי, עם עדויות להתיישבות רציפה עוד מתקופת הברונזה לפחות.
לאורך תולדותיה המתועדות, שמרה הקבוצה על מערכות שלטון פוליטיות וחברתיות מאורגנות, ששלטו על שטחים נרחבים המשתרעים מבאר שבע מערבה לעבר עזה וצפונה לכיוון חברון. הדבר מעיד על קיום יחידה חברתית ילידית יציבה, שהייתה מסוגלת לקיים יחסים דיפלומטיים והסכמים פורמליים עם קהילות וגופים סמוכים.
בתקופות הרומית והביזנטית, הוכרה האזור מבחינה מנהלית בשם "סלטוס גראריטיקוס" (Saltus Gerariticus), אישוש נוסף להתיישבות רציפה ולממשל עצמאי ומובנה של שבט אבימלך, בגבולות גיאוגרפיים ברורים, במשך למעלה מ-2000 שנה. גבולות אלו, אף כי השתנו במעט כתוצאה מלחצים חיצוניים, שמרו על רציפות כללית לאורך התקופות, לרבות בתקופה העות'מאנית, שבה נרשמו החוקים המנהגיים המקומיים ומבני השלטון השבטיים על ידי רשויות עות'מאניות ומאוחר יותר על ידי שלטון המנדט הבריטי.
מגעים, לחצים חיצוניים והשתלטות טריטוריאלית
בתקופה המודרנית המוקדמת, עם התרחבות השליטה המנהלית של האימפריה העות'מאנית, ניהל השבט מגעים להשגת אוטונומיה יחסית באמצעות מערכות משפט שבטיות והכרה לא פורמלית מצד הממשל הפרובינציאלי העות'מאני. אך לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חלו תמורות משמעותיות עקב שינויים גאו-פוליטיים וכניסת מעצמות אירופיות לזירה. תקופת המנדט הבריטי (1917–1948) גרמה לזעזועים רחבים, כאשר חוקים וצווים חיצוניים כפו סיווגים חדשים של בעלות על קרקע, אזרחות וזהות. סיווגים אלה פגעו באופן משמעותי במבנה השלטון המסורתי של השבט ובמערכות השימוש בקרקע.
רישומים היסטוריים – כמו אלו של מודדים בריטים, היסטוריונים מקומיים ואנציקלופדיות – תיעדו בפירוט את תחומי המחיה של השבט, את שיטות החזקה בקרקעות ואת המנהגים החברתיים, והם מספקים הוכחה ברורה לנוכחות מתמשכת ולשלטון ילידי עד למחצית המאה ה-20.
גירוש, עקירה ומחיקה
שנת 1948 סימנה נקודת שבר הרסנית עבור שבט אבימלך. עם הקמת מדינת ישראל, פעולות צבאיות יזומות כוונו במיוחד נגד יישובי השבט, לרבות חורבת גרר, חורבת אבו מועאלק, נחל גרר והאזורים הסמוכים כגון חורבת סבאלה ואחרים. עדויות ארכיוניות, עדויות אישיות וניתוחים היסטוריים של חוקרים כגון אילן פפה מתעדים מסעות עקירה שיטתיים, שכללו מתקפות ישירות על תשתיות שבטיות – ובפרט מקורות מים חיוניים.
בארות ומקורות מים, שהיו קריטיים לקיום השבט, הותקפו במכוון, זוהמו או הוסטו כחלק מאסטרטגיה צבאית רחבה שנועדה לפגוע ביכולת ההתנגדות המקומית. אף כי בני השבט ניסו להגן על אדמותיהם ולשמור על גישה למקורות מים חיוניים, האלימות הקשה שהופעלה כלפיהם – כולל שימוש בנשק כבד באזורים מאוכלסים – הפכה את המשך ההתנגדות לבלתי אפשרי. כתוצאה מכך, נאלץ השבט למצוא מקלט באזורים אחרים, בעיקר ברצועת עזה, שם נאלצו המשפחות לחיות בתנאי עקירה ממושכים ובמעמד של פליטים.
הנותרים הועברו בכפייה ל"אזורי צבא" מוגדרים, כגון אזור סג'אג', או יושבו מחדש ב"עיירות בדואיות" שהוקמו על ידי המדינה, אשר מאופיינות במגבלות קשות על תנועה, שימוש בקרקע ועצמאות פוליטית. בניגוד לקבוצות ילידיות אחרות שהוכרו רשמית בעולם, שבט אבימלך לא זכה להכרה, לפיצוי או לשיקום מצד רשויות המדינה או מוסדות בינלאומיים.
מאבק משפטי בן זמננו והכחשת מעמד
בניגוד לשבטים ילידיים אחרים בעולם – כמו הצ'רוקי, הלאקוטה או המיקמאק – שהשיגו רמות שונות של ריבונות, זכויות קרקע ופיצויים, שבט אבימלך נותר בלתי מוכר באופן שיטתי על ידי הרשויות. על פי החוק הישראלי הנוכחי, נחשבת אדמת השבט כ"אדמת מדינה", והיישובים שלו מוגדרים כ"כפרים לא מוכרים", אשר סובלים מהריסות תכופות והיעדר שירותים בסיסיים.
למרות התיעוד ההיסטורי הברור על התיישבות רציפה ומבנה שבטי מובחן, מסווגים בני השבט באופן כוללני ולא מדויק כ"בדואים ערבים", באופן המוחק את שושלת השבט ואת טענותיו ההיסטוריות לשטח המבוססות על גרר הקדומה.
מסגרות משפטיות בינלאומיות לזכויות ילידים
במהלך העשורים האחרונים הגדיר המשפט הבינלאומי את זכויותיהם של עמים ילידיים, ובפרט במסגרת ההכרזה של האו"ם על זכויות ילידים (UNDRIP) שאושרה בשנת 2007. על פי מסגרת זו, זכאים ילידים לזכות להגדרה עצמית, לשימור המורשת התרבותית, לשליטה על אדמות אבותיהם ולשימור מוסדות פוליטיים וחברתיים.
בעוד מדינות כמו ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה החלו בתהליכים של הכרה, שיקום וצדק מתקן כלפי אוכלוסיות ילידיות, שבט אבימלך ממשיך להתמודד עם שלילת זכויותיו. המערכת המשפטית והפוליטית הנוכחית, הן בישראל והן בזירה הבינלאומית, עדיין אינן מכירות באופן פורמלי בטענות ההיסטוריות של השבט ובמעמדו כקבוצת ילידים.
קריאה להכרה ולהגנה
נרטיב היסטורי זה מהווה הצהרה רשמית על המשכיות הילידית, הדרישות הטריטוריאליות והזהות הפוליטית של שבט אבימלך. זוהי קריאה, מבוססת מחקרית וקהילתית, המופנית לרשויות המדינה, לחוקרים אקדמיים, לארגוני זכויות אדם בינלאומיים ולגופים רגולטוריים רלוונטיים, להכיר רשמית במעמד השבט כקבוצה ילידית ובזכויותיו ההיסטוריות.
הכרה זו היא תנאי מקדים לפתיחת תהליכים של הגנה משפטית, שימור תרבותי וצדק מתקן בהתאם למסגרות הבינלאומיות לזכויות עמים ילידיים. ההכרה בטענות השבט היא גם שלב חיוני לטיפול בעוולות ההיסטוריות ובמשבר המתמשך של עקירה והדרה, בעיקר ברצועת עזה.
כיום ניצב שבט אבימלך בפני סכנת היעלמות מארצו ההיסטורית, בעיקר עקב עשרות שנות נישול שיטתי, מדיניות יישוב מגבילה, שלילת משאבים והתעלמות מוסדית. רבות מהמשפחות המזוהות עם השבט נהרגו במלחמה בעזה, גורשו או נאלצו לחיות בתנאים המגבילים את יכולתן לשמר אורח חיים מסורתי.
העקירה המתמשכת ערערה את המבנה החברתי של השבט, סיכנה את המנהגים התרבותיים ופוררה קשרים משפחתיים. מידע נוסף על היסטוריית משפחות, קווי שושלת והקשר הקהילתי הרחב יותר ניתן למצוא באתר: abimelech.org/about/families.
קריאה זו להכרה אינה סמלית בלבד – היא נושאת עמה דרישה לתיקון מבני ומעשי. הכרה רשמית תסייע בהגנה על אדמות מסורתיות, בשימור המורשת התרבותית ובהחזרת העצמאות השבטית – זכויות יסוד שכבר הוכרו והיושמו במקרים אחרים ברחבי העולם.
צעדים אלו קריטיים להישרדותו ולהמשכיותו התרבותית של השבט, שתיעודו ההיסטורי והממשלי מבוסס היטב במחקר האקדמי וההיסטורי. עבור יחידים, חוקרים, פעילים או חברים בקהילה הבינלאומית המבקשים לתמוך במאמצי פלטפורמת שבט אבימלך להכרה ושימור, ישנן דרכים מסודרות להשתתפות. ניתן להצטרף לפלטפורמה כשבטי, חבר או תומך באמצעות abimelech.org/join.
בנוסף, עבור מי שמבקש להעניק תרומה חד-פעמית או לסייע למאמצים דחופים לשימור המורשת השבטית ולחיזוק עמידות הקהילה, קיימות אפשרויות תמיכה ישירה באתר abimelech.org/support או בפלטפורמת GoFundMe.
הקריאה להכרה בשבט אבימלך עולה בקנה אחד עם אמות מידה משפטיות בינלאומיות ועקרונות מוכרים של זכויות ילידים. ההכרה וההגנה מהוות תיקון חיוני לעוולות ההיסטוריות והעכשוויות. חיוני, אפוא, שהשבט יזכה להכרה רשמית כצעד צודק לתיקון ההדרה ההיסטורית והנמשכת, ולהבטחת קיומו העצמאי והבר-קיימא באדמתו ההיסטורית.
