הודעה לעיתונות של פלטפורמת שבט אבימלך
לפרסום מיידי
תאריך: 22 ביולי 2025
נושא: קריאה להתערבות האו"ם לשם הגנת זכויות הבדואים הילידים תחת UNDRIP
פלטפורמת שבט אבימלך, כנציגת ההתאחדות השבטית העתיקה ביותר של משפחות ילידיות בפלסטין, ובאחדות עם שבטי הבדואים המוכרים האחרים בנגב, בעזה ובגדה המערבית, מביעה אבל על מותו הטראגי והניתן למניעה של אחמד אל-חסנאת, בן שבט חסנאת אבו-מועילק, שמת מתת-תזונה חריפה בבית החולים שוהדא אל-אקצא בדיר אל-בלח, עזה, ב-22 ביולי 2025. מותו אינו רק טרגדיה לשבט, אלא כתב אישום חמור נגד רצח העם המתמשך המבוצע על ידי מנהיגי הימין הקיצוני והקיצוניים של מדינת ישראל, המסרבת להכיר במעמדנו הילידי למרות ההכרה הגלובלית והחובות החוקיות תחת הצהרת האו"ם בדבר זכויות עמים ילידים (UNDRIP).
מותו של אחמד הוא תוצאה ישירה של המצור הישראלי, מדיניות הרעבה מכוונת שהובילה את עזה למשבר הומניטרי ולרעב בהיקף חסר תקדים. פקידים וסוכנויות רבות של האו"ם פרסמו אזהרות חמורות על הרעב המכוון שניתן היה למנועו בעזה, כאשר לפי הדיווח של סיווג ביטחון המזון המשולב של האו"ם (IPC), 80 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם הסובלת מרעב ברמת אסון הם פלסטינים בעזה. מצור זה, יחד עם סירוב מדינת ישראל להכיר בזהותנו הילידית, אינו טעות במדיניות אלא פעולה מחושבת של טיהור אתני. זו מלחמה המתנהלת לא רק באמצעות טילים, פצצות וקליעים, אלא באמצעות רעב ושלילה, במטרה למחוק את נוכחותנו מהאדמה שבה התגוררנו מזה אלפי שנים.
אנו מגנים את הכאוס והייאוש המוטלים על משפחותינו בדיר אל-בלח וברחבי עזה, שם הם חיים תחת מדיניות של איומים לנטוש את בתיהם, המלווה בטרור, הרס, אלימות ומוות. פעולות מדינת ישראל מהוות הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי, ומערערות את מסגרות זכויות האדם שהאו"ם נוסד כדי להגן עליהן. מותו ברעב של אחמד הוא עדות למציאות זו, מציאות שהקהילה הבינלאומית אינה יכולה עוד להתעלם ממנה.
סירובה של מדינת ישראל להכיר בנו כעמים ילידים אינו רק הכחשת זהותנו הלגיטימית אלא הכחשה של זכותנו להתקיים. למרות נוכחותנו ההיסטורית המתועדת והעברת תרבותנו הרציפה, מעולם לא נערכה סקירה אתנוגרפית, חוקית או שבטית רשמית. לא הוקמה ועדת בירור אמת, לא נערך סקר תיחום אדמות, ולא נעשה ניסיון להסדר חוקתי, למרות קיומן של תקדימים רבים במדינות מתיישבים אחרות. בקנדה הובילה הוועדה המלכותית לענייני עמים ילידים לרפורמות חוקיות והסכמים לשיתוף אדמות. באוסטרליה, פסיקות בית המשפט העליון כמו "מאבו נגד קווינסלנד (מס' 2)" ביטלו את עיקרון "טרה נוליוס" והכירו בזכות הבעלות הילידית. בארצות הברית, למרות פגמיו, מספק הליך ההכרה הפדרלי מנגנון שבאמצעותו שבטים יכולים להשיג מעמד חוקי. לעומת זאת, מדינת ישראל ממשיכה לטעון כי "אין עמים ילידים" בגבולותיה, טענה שאינה מבוססת על הערכה חוקית אלא על התחמקות פוליטית.
רצח העם נגד השבטים הבדואים הילידים גורם להשלכות חמורות. ללא הכרה, השבטים הבדואים אינם יכולים להקים ישויות שבטיות חוקיות, אינם יכולים לנהל משא ומתן על ריבונות משפטית על אתרים תרבותיים או דתיים, אינם יכולים לקבל גישה למנגנוני מימון השמורים לאוכלוסיות ילידיות, ואינם מופיעים בתכנונים המדינתיים כ"ציבור" שעבורו מיועדים קרקע או שירותים. מנגד, ארגוני המתנחלים הישראלים זוכים למעמד עמותה, פטורים ממס והליכי אישור מהירים לבניית תשתיות על אותן אדמות ממש. בתי המשפט מיישמים חוקי קרקעות מהתקופה הקולוניאלית כדי לגרש בדואים, ומשתמשים בתקנות סביבתיות מודרניות למנוע מהם בנייה מחדש.
הכישלון ליישם את UNDRIP הוא לא סמלי בלבד, אלא מבני. סעיפים 8, 10 ו-27 מחייבים הגנה מפני עקירה כפויה, הסכמה חופשית, מוקדמת ומודעת לפעולות המדינה, ושיפוט הוגן של תביעות ילידיות. ההריסות המתמשכות של כפרים בדואים על ידי ישראל, ללא פיצוי או משא ומתן, מפרות כל אחד מעקרונות אלו. השתיקה הבינלאומית רק מחמירה את המצב. האיחוד האירופי מתעלם מהקהילות הללו בנגב כלא קיימות. הדווח המיוחד של האו"ם לזכויות עמים ילידים מעולם לא ביקר בנגב. וארגוני זכויות האדם נמנעים משימוש במונח "ילידים" בדיווחיהם.
מותו של אחמד הוא תזכורת כואבת לכך שההכרה אינה פרס על ציות; היא תיקון משפטי של מאות שנים של טיהור אתני. בלעדיה, כל בית הרוס, כל כפר לא מוכר וכל ילד שנולד ללא כתובת רשומה, הופכים לקורבנות של אפרטהייד מנהלי. הזכות להכרה אינה משנית; היא יסודית.
ארץ זו של אלוהים שייכת לבריאת האל. אנו זוכרים את אחמד ומכבדים את זכרו.
— המנהל הבכיר של פלטפורמת שבט אבימלך, באג'יס אל-חסנאת אבו מועילק, שומר התרבות של השבט הדרומי.
אנו קוראים לאו"ם, למדינות החברות, לתנועות הילידים ולחברה האזרחית העולמית:
לדרוש הפסקת אש מיידית ובלתי מותנית בעזה ובגדה המערבית.
להבטיח הגנה בינלאומית למשפחותינו ולאוכלוסיית דיר אל-בלח.
להכיר במעמדנו כעמים ילידים וללחוץ על מדינת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה החוקיות.
לנקוט צעדים מעשיים להפסקת רצח העם ולקידום צדק, השבת אדמות והגנה תרבותית.
השתיקה הבינלאומית אינה יכולה להימשך.
בהתאם להצהרת האו"ם בדבר זכויותיהם של העמים הילידים (UNDRIP), קיימת חובה משפטית להבטיח כי שבטי הבדואים הילידים, הן בישראל והן בשטחים הכבושים, לא יודרו או יימחקו כתוצאה מהשמטה בירוקרטית מצד מדינת ישראל והרשות הפלסטינית ברמאללה במסגרת הנרטיב הממלכתי. מותו של אחמד הוא קריאה לפעולה, דרישה לצדק, ותחינה לעולם להכיר בכך שהקיום שלנו אינו נתון למשא ומתן, הזהות שלנו אינה רכוש קולוניאלי, וההישרדות שלנו לא צריכה להיות תלויה בפשרות פוליטיות.
סיום ההודעה לעיתונות
לפניות תקשורתיות או הצהרות סולידריות, אנו מעודדים עיתונאים וארגוני זכויות אדם לעזור בהפצת ההצהרה הזו. אנו שואפים לפרסום ולמעורבות בפלטפורמות בינלאומיות כמו ארגון העמים הבלתי מיוצגים (UNPO), הקבוצה הראשית של עמים ילידים לפיתוח בר קיימא, ו"קולות הילידים" של אל-ג'זירה. לתיאום הצהרות תמיכה, ראיונות או מאמצים להכרה רשמית, ניתן ליצור קשר בכתובת:
https://abimelech.org/contact
אודות פלטפורמת שבט אבימלך
פלטפורמת שבט אבימלך מוקדשת להגנה על התרבות והזהות הילידית של צאצאי שבט חסנאת אבו מועילק, שמורשתם נמשכת עד ממלכת גרר הקדומה. השבט מתגורר באזורים המשתרעים מבאר שבע לעזה, מחברון וירושלים ועד לחיפה בצפון ולוואדי מוסא במזרח. הפלטפורמה פועלת לשמירה על האחדות, המורשת, הכבוד והעתיד של אחת מקונפדרציות המשפחות הילידיות העתיקות ביותר במדינת ישראל ובפלסטין הכבושה, באמצעות בניית קהילה, אירועים ציבוריים, מאמצי דו-קיום, תיעוד, וסנגוריה בינלאומית.