רחבת אבן הצופה על מסדרון באר שבע–חברון–עזה, המולדת ההיסטורית והעכשווית של השבטים הכנעניים הילידיים: שבט אבימלך, שבט ברהמיה, שבט זמאעירה וקלנים ומשפחות קשורים נוספים. שבטים אלה אינם ערביים; הם צאצאים של שושלות כנעניות קדומות מלפני אברהם, ילידיות לפלסטין. הדוח מתעד כיצד, בניגוד ל"מיעוטים מהגרים" שהמדינה מגינה עליהם, האוכלוסיות הילידיות הללו נתונות להסתה ממוקדת לרצח עם באמצעות רטוריקה תנ״כית של השמדה שהוסבה לכלי נשק.
דוח שבט אבימלך
דוח בנושא: זכור מה שעשה לך עמלק: הסתה לרצח עם נגד הפלסטינים הילידים במסדרון באר שבע, עזה וחברון (2023–2025)
פורסם: 17 בנובמבר 2025 על ידי פלטפורמת שבט אבימלך
תקציר
הדוח שלפנינו מציג תזה משפטית אחת וברורה. מאז אוקטובר 2023, בכירים במדינת ישראל השתמשו בפומבי במונח המקראי "עמלק" בעת שניהלו מבצעים צבאיים נגד פלסטינים. אמירות אלה מהוות הסתה ישירה ופומבית לפי סעיף III(c) לאמנת מניעת רצח העם, ומשמשות ראיה לכוונה ג׳נוצידית ולרדיפה לפי תקנון רומא כאשר בוחנים אותן יחד עם המעשים שבאו בעקבותיהן. אותו מונח, עמלק (הענקים), הוא גם חלק מן הזיכרון הילידי שלנו במסדרון הדרומי, כאיגוד שבטי כנעני קדום שהפלסטינים, ובכללם שבט אבימלך, הם המשכו החי. לסמן פלסטינים כעמלק פירושו אפוא לסמן עם ילידי לחיסול בשמו. הדין הבינלאומי אינו מכיר בכתבי קודש כהגנה. הוא בוחן מה נאמר, על ידי מי, למי, ומה הייתה התוצאה הצפויה, ומטיל חובות למנוע, להעניש ולתקן.
בדיון הפתיחה בבית הדין הבינלאומי לצדק, עורך הדין של דרום אפריקה, טמבקה נגוקייטובי, הציב את האמירות הללו במרכז, והדגיש כי הן חזרו ונאמרו גם במכתב עידוד מיום 3 בנובמבר לחיילים, דבר שלטענתו היה פחות "העלאת המורל" ויותר "הסתת הכוחות לביצוע רצח עם", במיוחד נגד העם הילידי של הארץ הקדושה.
1) מבוא ומטרת דוח זה
מטרה.
מטרת דוח משפטי זה היא לקבוע, על בסיס ראיות קבילות וסטנדרטים מחייבים של המשפט הבינלאומי, כי השימוש הפומבי במונח "עמלק" בידי גורמי מדינה בישראל בין אוקטובר 2023 לנובמבר 2025 מהווה הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם נגד אוכלוסייה אזרחית ילידית אמיתית ומזוהה. אוכלוסייה זו כוללת את שבט אבימלך מבאר שבע ועזה, את שבט ברהמיה מתל אצאפי, את שבט זמאעירה מחלחול, ושבטים פלסטיניים נוספים שמוצאם כנעני, שנוכחותם הרצופה בדרום פלסטין מתועדת בשושלות יוחסין, בזיכרון שבטי, ברצף היישובי, בהיסטוריוגרפיה הערבית ובגאוגרפיה ארכאולוגית מוכרת.
דוח זה מוגש מעמדתם המשפטית וההיסטורית של שבט כנעני ילידי, שבט אבימלך, אשר שושלתו, דפוסי היישוב שלו וענפי הקרבה שלו במסדרון באר שבע, עזה וחברון מבטאים רצף דמוגרפי בלתי מופרע מן האוכלוסיות הכנעניות הקדומות המתועדות במקורות מתקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הקלאסית והתקופה העות׳מאנית. מעמד זה חשוב במשפט הבינלאומי, משום שהאוכלוסייה המותקפת היא ילידית, ושימוש בתווית השמדה נגד עם ילידי מפעיל חובות מוגברות לפי אמנת רצח העם, UNDRIP, המשפט הבינלאומי המנהגי וחובות erga omnes partes המוטלות על כל המדינות.
מטרת הדוח היא משפטית וראייתית, לא רטורית, תאולוגית או ספקולטיבית. הוא מראה כי:
גורמי מדינה בישראל השתמשו בפומבי במונח "עמלק", מונח המזוהה באופן אוניברסלי עם השמדה בפרק שמואל א׳ ט״ו, במהלך מסע צבאי פעיל.
האוכלוסייה שנבחרה למטרה איננה סמלית, אלא מורכבת מן הקהילות השבטיות הילידיות ששרדו בדרום פלסטין, שמוצאן כנעני.
חורבן אזרחי עצום, לרבות מחיקת קווי משפחה שלמים, בא בעקבות אותן אמירות, וכך יצר זיקה ישירה בין הרטוריקה לבין המעשים.
לפי דיני האמנות המחייבים, מרגע שבו גורם מדינתי מזהה קבוצה מוגנת באמצעות נרטיב של פקודת השמדה, ואחר כך מופעלים נגד אותה קבוצה מעשי אלימות, מתקיים הסף של הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם. כאשר רטוריקה זו מצטרפת לחורבן אזרחי מתמשך ברחבי רשויות מקומיות וקבוצות קרבה, האחריות מתרחבת לרצח עם, לרדיפה ולהשמדה כפשע נגד האנושות.
לפיכך הדוח מציג טיעון משפטי מקיף שלפיו הזכרת עמלק מהווה:
עבירת הסתה ישירה לפי סעיף III(c) לאמנת רצח העם.
אחריות פלילית אישית לפי סעיף 25(3)(e) לתקנון רומא.
רדיפה והשמדה לפי סעיף 7 לתקנון רומא.
הפרת זכויות העמים הילידים לחיים, לקרקע ולזהות לפי סעיפים 7, 8 ו10 של UNDRIP, האוסרים על עקירה כפויה, הרס תרבותי וחיסול דמוגרפי של עמים ילידים.
מסקנותיו העובדתיות והמשפטיות של מסמך זה נשענות לא על פרשנות דתית, אלא על המשמעות הפשוטה של הצהרות פומביות של בעלי תפקידים רשמיים, על התוצאות הנצפות של המבצעים הצבאיים, על הזהות המוכרת של האוכלוסייה המותקפת ועל סטנדרטים ראייתיים מוכרים כפי שהם מיושמים בבתי דין בינלאומיים.
היקף.
היקפו של דוח זה כולל ארבעה תחומים המשתלבים זה בזה:
התשתית העובדתית.
הדין החל.
יישום הדין על התשתית העובדתית שנקבעה.
המעמד הילידי שעוגן בו הטיעון המשפטי.
ראשית, התשתית העובדתית נבנית מהצהרות מתועדות בפומבי שהוציאו גורמי מדינה בישראל, החל ב28 באוקטובר 2023, כאשר:
ראש הממשלה השתמש בביטוי "זכור מה שעשה לך עמלק" בראשית ההסלמה של המבצעים הצבאיים, ושוב ב3 בנובמבר 2023, כאשר אותה לשון השמדה הופיעה בהנחיה כתובה שנמסרה ליחידות לוחמות פעילות.
הצהרות נוספות שניתנו לאורך 2024 ו2025, יחד עם תיאור הפלסטינים כ"בהמות אדם" בידי שר הביטחון והכרזת המצור ("אין חשמל, אין דלק, אין מזון"), יוצרות מסגרת ראייתית שבה רטוריקה מדינתית והתנהלות צבאית אינן ניתנות להפרדה.
בתיעוד זה נכללים גם מסמכים ניתנים לאימות המתארים כיצד ירדו ביטויים אלה אל שורות החיילים: שירי המונים שצולמו בידי חיילים המהללים את השמדת "זרע עמלק", הקלטות ברמת יחידה שבהן המונח הוזכר במהלך הריסות ופשיטות, וסרטונים שהופצו בידי הכוחות עצמם בפלטפורמות ציבוריות. חומרים אלה מראים כי הרטוריקה לא הייתה מטפורית, פרטית או עמומה; היא חדרה לתרבות המבצעית של הכוחות שביצעו הרס והעקירה של אזרחים בהיקף גדול בעזה, בקהילות הבדואיות במחוז באר שבע/נגב וברשויות המקומיות באזור חברון. הזיקה בין האמירות לבין היעד האזרחי שנפגע וההריסות וההחרבות רחבות היקף מצויה אפוא בלב ניתוח זה.
שנית, ההיקף כולל סקירה מלאה של הדין הבינלאומי החל:
אמנת מניעת הענישה על פשע רצח העם (1948)
תקנון רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (1998)
החלטות בדבר אמצעים זמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק (ינואר 2024; מרץ 2024)
עקרונות מנהגיים של אחריות פלילית אישית
הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידים (UNDRIP)
פסיקה של ICTR, ICTY וICJ בנוגע להסתה, כוונה וניתוח הקשרי.
הדוח ממקם כלי משפט אלה בתוך המסגרת המשפטית המופעלת: הסתה כעבירה עצמאית; הגדרת הרדיפה, ההשמדה ורצח העם; ניתוח הכוונה; וחובותיהן של המדינות החברות למנוע, לדכא ולהעניש הסתה.
הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידים (UNDRIP) נבחנת אף היא כחלק ממסגרת הפרשנות המחייבת, משום שהיא מעגנת את זכויות העמים הילידים לשרוד כעמים, להתקיים על אדמתם ולהיות מוגנים מפני מחיקה ורצח עם, עקירה בכפייה ומיקוד דמוגרפי.
שלישית, ההיקף משתרע על יישום הסטנדרטים המשפטיים הללו על התשתית העובדתית:
בכך נכלל בחינה מפורטת של הישירות, הפומביות, ההקשר והכוונה, כפי שהם מוגדרים במשפט הפלילי הבינלאומי. הניתוח בוחן כיצד הזיהוי של הפלסטינים כעמלק ממלא את היסודות האובייקטיביים של הסתה: קריאה ספציפית המופנית ליחידות צבאיות מזוהות; הפצה פומבית באמצעות ערוצים רשמיים; חיזוק הקשרי באמצעות אמירות נוספות המפשיטות את הפלסטינים מאנושיותם; וצפיות סבירה לכך ששפה זו תוליד מעשי אלימות, אשר אכן בוצעו בקנה מידה עצום. לפיכך נבחנות לעומק ההשלכות המשפטיות של זיהוי גלוי של קבוצה אזרחית ילידית עם נרטיב פקודת השמדה, לרבות הקשר שבין הדיבור לבין המעשה.
לבסוף, ההיקף כולל את המעמד הילידי, הזהות והרצף של האוכלוסייה שנבחרה למטרה:
ממד זה הוא מרכזי ולא שולי. הדוח מתעד את המוצא הכנעני ואת הנוכחות הדמוגרפית המתמשכת לאורך אלפי שנים של שבט אבימלך, שבט ברהמיה, שבט זמאעירה ומשפחות נוספות במסדרון באר שבע–עזה–חברון. הוא מנתח גם את המשפט הילידי של מסדרון זה, לרבות מסורות השבועה ההיסטוריות של גרר ובאר שבע, ואת ההשלכות של הפיכת מונחים קדומים לכלי נשק נגד אוכלוסייה שרצף הקיום שלה על האדמה מגובה בממצאים ארכאולוגיים, בגנטיקה, בגאוגרפיית היישוב, במסורת שבעל פה ובמחקר היסטורי. לפיכך, השימוש במונח תנ״כי של השמדה נגד אוכלוסייה אזרחית ילידית ממוצא כנעני נבחן כהפרה משפטית ישירה בעלת השלכות משמעותיות על אחריות המדינה ועל האחריות הפלילית האישית.
ההיקף נחתם בזיהוי הסעדים והצעדי היישום הנדרשים לפי המשפט הבינלאומי. אלה כוללים את החובה לדכא הסתה, להעמיד לדין את האחראים לדיבור ולמעשה ג׳נוצידיים, ולהבטיח הגנה על הפלסטינים הילידים מפני פגיעה דמוגרפית וטריטוריאלית מתמשכת. כל אחד מן המרכיבים הללו חיוני למערך הטיעון הכולל המוצג בדוח זה.
סמכות.
הסמכות של דוח זה נובעת מן המקורות הראייתיים, ממסמכי האמנה, מהתקדימים השיפוטיים, מהמעמד המשפטי הילידי ומן התיעוד ההיסטורי שעליהם נשענות מסקנותיו. התשתית העובדתית מבוססת על פרסומים רשמיים של ממשלת ישראל, לרבות מסיבות עיתונאים מוקלטות, הנחיות כתובות, מכתבים שיצאו ממשרד ראש הממשלה והצהרות נוספות שמסרו בכירים במהלך מבצעים צבאיים. חומרים אלה הם בעלי משקל סמכותי לא משום שהם חשובים מבחינה רטורית, אלא מפני שהם מהווים הודאות ישירות של גורמי מדינה, שהצהרותיהם הפומביות נושאות עמן השלכות משפטיות מחייבות במשפט הפלילי הבינלאומי.
מקור סמכות נוסף הוא ברישומים שהוגשו לבית הדין הבינלאומי לצדק, לרבות כתבי טענות מדינתיים, טיעונים בעל פה ונספחים ראייתיים שהגישה דרום אפריקה ומדינות מתערבות נוספות. כתבים אלה מספקים תיעוד מתואם ועצמאי של השימוש במונח "עמלק" ובשפה מפשיטה מאנושיות קרובה, והם חלק מן הרקורד השיפוטי שהוביל לצווי אמצעים זמניים בתחילת שנת 2024. הדוח נשען גם על מסמכי האו״ם, לרבות ממצאי ועדת החקירה של האו״ם, החלטות של מושבים מיוחדים בהולים של העצרת הכללית, דוחות של דוברים מיוחדים ואזהרות רשמיות של סוכנויות האו״ם לגבי היקף החורבן האזרחי והסיכון לרצח עם.
מקור סמכות נוסף מצוי בתיעוד בשפה הערבית שתיאר את התפשטות מונחי ההסתה אל תוך התנהגות הכוחות בשטח. מקורות אלה אינם אנקדוטליים; הם כוללים הקלטות מאומתות שהועלו בידי חיילים, תחקירים עיתונאיים ודיווחי שדה של כלי תקשורת פלסטיניים ואזוריים שתיעדו כיצד תווית ההשמדה עברה מעלבמות רשמיות של המדינה אל רמת ההתנהגות המבצעית ביחידות. משום שחומרים אלה מתעדים התנהגות בזמן אמת במסגרת יחידות פעילות, יש להם משקל ראייתי משמעותי בניתוח כוונה וצפיות.
הממדים ההיסטוריים והילידיים של הסמכות נשענים על ארכאולוגיה שפיטה (peer-reviewed), אנתרופולוגיה, גנטיקת אוכלוסיות ומחקרי רציפות התיישבות, המראים את מוצאם הכנעני ואת ההתמדה הדמוגרפית של הפלסטינים במסדרון הדרומי. בחומרים אלה נכללים פרסומים על דנ״א קדום, דוחות חפירה ארכאולוגיים, רישומים מן התקופות הקלאסית והעות׳מאנית ורישומי רשויות מקומיות פלסטיניות המאשרים רצף שושלתי. מקור סמכות מרכזי נוסף הוא שטרי מקרקעין מן התקופה העות׳מאנית, פנקסי משפחות והמסורות שבעל פה של שבט אבימלך, ברהמיה וזמאעירה, אשר יחד מתעדים נוכחות ושלטון ילידיים קודם ובעת מהלכן של הזעזועים הקולוניאליים במאה העשרים.
סמכות האמנה מעוגנת בטקסטים בערבית, באנגלית ובצרפתית של אמנת רצח העם, תקנון רומא וכלים משיקים, שכולם מגדירים את הסטנדרטים המחייבים לגבי הסתה, רצח עם, רדיפה, השמדה ואחריות פלילית אישית. אמנות אלה מלוות בסמכות השיפוטית של הICTR, הICTY, הICJ והICC, שפסיקתם מגדירה את הספים המהותיים לכוונה, הקשר, צפיות ויחס בין דיבור לבין פשעים נגד אוכלוסיות אזרחיות.
לבסוף, דוח זה טוען למעמד משפטי באמצעות פלטפורמת שבט אבימלך, גוף ילידי שזכותו להתקיים, להגדיר את עצמו, לשמר את אדמות אבותיו ולהעלות תביעות משפטיות בשם בני קהילתו מוגנת לפי UNDRIP ועקרונות הזכויות הילידיות במנהג הבינלאומי. לפיכך, הדוח משמש כהגשה משפטית פורמלית המיועדת לבתי דין, לגופי חקירה, למוסדות זכויות עמים ילידים ולקובעי מדיניות, והוא מרכז רקורד ראייתי מלא להליכים הקשורים לרצח עם, לפשעים נגד האנושות ולהפרות זכויות עמים ילידים. סמכותו נשענת לא רק על הראיות שהוא אוסף, אלא גם על מעמדם של בני האוכלוסייה הילידית שהרטוריקה ביקשה להצדיק את חיסולם.
2) כרונולוגיה של ההסתה הפומבית, ההתפשטות וההכחשות
ציר הזמן של האמירות המסיתות ברור, מתועד, מתוארך ומאומת באמצעות מקורות עצמאיים מרובים, כולל תקשורת בשפה הערבית, כלי תקשורת בינלאומיים, כתבי טענות והליכים משפטיים, ומסמכים רשמיים של ממשלת ישראל.
שרשרת האירועים הבאה – דיבור, התפשטות ופעולות – מתועדת ברישומים רשמיים ובחומר קוד-פתוח. די בה, מבחינה משפטית, כדי להתקדם בעילת ההסתה ולהתייחס לרטוריקה כראיה לכוונה.
(א) הצהרת ראש הממשלה מיום 28 באוקטובר 2023.
הכרונולוגיה מתחילה ביום 28 באוקטובר 2023, כאשר ראש ממשלת מדינת ישראל הכריז בפומבי: "זכור את אשר עשה לך עמלק", במהלך מערכה צבאית פעילה. לא הייתה זו הערת אגב; הייתה זו הפעלה ישירה של מונח המקושר להשמדה, שנאמרה בתקופה של הגברת פעולות צבאיות. ההצהרה הופצה בהיקף רחב והועתקה במגוון כלי תקשורת בערבית בשל תוכנה המפורש והמעורר בהלה.
בנאום רשמי שפורסם באתר האינטרנט של ממשלת ישראל הצהיר ראש הממשלה: "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים 25:17), והוסיף: "אנחנו זוכרים ואנחנו נלחמים". ההצהרה קשרה את ההפניה לפעולות צבאיות פעילות ("חיילינו האמיצים שנמצאים עכשיו בעזה"). זהו רישום מתוארך, פומבי ומאוחסן באתר ממשלתי.
(ב) מכתב לחיילים מיום 3 בנובמבר 2023.
אותה אמירה "זכור את אשר עשה לך עמלק" הופיעה גם במכתב כתוב שיצא מלשכת ראש הממשלה אל "חיילינו ומפקדינו", והופץ בערוצים רשמיים ופורסם מחדש בכלי תקשורת רבים. למיקום זה יש חשיבות משפטית: קהל היעד הוא הכוחות המזוינים הפועלים בזירת לחימה פעילה.
ביום 3 בנובמבר 2023 פרסמה לשכת ראש הממשלה מכתב רשמי לחיילים שחזר על ההפניה לעמלק. מסמך זה הובא בהמשך כראיה על ידי דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק כהוכחה להסתה ישירה. חדרי החדשות בערבית פרסמו את הטקסט המלא והציגו אותו כהמרצת מלחמה. מעמדו הרשמי, קהל היעד שלו (לוחמים) ועיתויו (במהלך מערכה פעילה) הופכים אותו לראיה מרכזית ובעלת משקל.
(ג) הפשטת אנושיות מצד בכירים.
ביום 10 באוקטובר 2023 תיאר שר הביטחון בפומבי את הפלסטינים בעזה כ" חיות אדם" והכריז על "מצור מלא" ("אין חשמל, אין מזון, אין דלק"). הפשטת אנושיות היא כלי קלאסי למעבר לאלימות המונית והיא בעלת רלוונטיות משפטית להקשר ולכוונה כאשר היא מצורפת למעשים נוספים.
הצהרת "חיות האדם" של שר הביטחון תרמה לסביבה רטורית רחבה של הפשטת אנושיות. אף שלא הייתה כאן הפניה מפורשת לעמלק, היא חלק ממערך ההסתה במשפט הפלילי הבינלאומי, משום שהיא שוללת מאוכלוסיית היעד את מעמדה האנושי. בפסיקת הICTR מוכרת הפשטת האנושיות כרכיב מגדיר בהכנה לרצח עם.
(ד) התפשטות לשורות הלוחמים (ראיות מקריאות חיילים).
במהלך סוף שנת 2023 ושנת 2024 כולה תועדו הצהרות רבות של חיילים בווידאו, שהופצו בפלטפורמות שבבעלות ותחת תפעול אמריקאי, ובהן נעשה שימוש בביטוי "זרע עמלק" תוך חגיגת מעשים כגון הריסה, הצתות, אונס וירי חסר הבחנה. חומר קוד-פתוח מראה חיילים הקוראים "למחוק את זרע עמלק" במהלך פעולות. אימות על ידי גורמים שלישיים מאשר את התרגום ואת ההקשר.
עד שנת 2025 כבר תיעדו כלי תקשורת חוקרת בערבית שימושים חוזרים במוטיב עמלק בנאומים ברמת גדוד, בתדריכים בשטח ובסרטונים שהועלו לרשתות החברתיות. הדפוס מלמד על רציפות רטורית, על צפיות ביחס לאופן שבו תפורש השפה ועל זיקה מובהקת בין הרטוריקה לבין חורבן אזרחי. לפי המשפט הבינלאומי, כרונולוגיה זו ממלאת את דרישות הישירות, הפומביות, ההקשר והקשר ההוכחתי למעשים שבאו לאחר מכן.
יכולת הצפייה של התפשטות כזו היא חלק מניתוח ההסתה. ברגע שראש ממשלה משתמש במונחים של השמדה, השפה צפויה להתפשט מטבע הדברים לשורות הכפופות. שכפול כזה נעשה צפוי ברגע שהמנהיגים מפעילים את המוטיב.
(ה) הגנת ההפניה.
ביום 16 בינואר 2024 פרסמה לשכת ראש הממשלה הצהרה שבה דחתה את הטענה שהשימוש שלו במונח עמלק היה הסתה והיווה קריאה לרצח עם, ובמקביל אישרה כי אכן הפנה לעמלק בנאום מיום 28 באוקטובר ובמכתב מיום 3 בנובמבר.
הכחשה זו אינה רלוונטית מבחינה משפטית: במקרי הסתה, העובדה שהדברים נאמרו, העיתוי, קהל היעד וההקשר הם שקובעים את התקיימות היסודות, ולא האופן שבו הדובר מתאר את דבריו בדיעבד.
(ו) הליכים בינלאומיים המתייחסים להסתה.
ביום 26 בינואר 2024 הורה בית הדין הבינלאומי לצדק על אמצעים זמניים בתיק דרום אפריקה נ׳ ישראל, כאשר באי כוחה של דרום אפריקה הדגישו את השימוש הישיר במונח עמלק במסגרת הסתה לרצח עם על ידי הכוחות המזוינים נגד אוכלוסייה ילידית. בין יתר החובות, נצטוותה ישראל למנוע ולהעניש הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם עד להכרעה בתיק העיקרי. צווים מאוחרים יותר בחודשים מרץ ומאי 2024 שמרו על האמצעים ואף הרחיבו אותם.
(ז) ממצאי ועדת החקירה של האו״ם (2025).
ביום 16 בספטמבר 2025 פרסמה ועדת החקירה של האו״ם דוח שבו קבעה כי ישראל ביצעה רצח עם בעזה, כשהיא מסתמכת בין השאר על רטוריקה של בכירים, כולל אזכורי עמלק, כראיות לכוונה. ישראל דחתה את הדוח. קביעת רצח העם של הוועדה היא ההכרעה החוקרת הרשמית הראשונה של האו״ם הקושרת בין דיבורי הנהגה, מדיניות המצור ודפוסי ההרס לבין פשע רצח עם מושלם, והיא מתייחסת במפורש לשפה מסוג עמלק כאחד מן האינדיקטורים לדולוס ספציאליס, ולא כהערת שוליים פרשנית. לצורך הכרונולוגיה הנסקרת כאן, דוח הוועדה הופך את החששות המוקדמים ביחס להסתה לאישוש סמכותי מצד גורם שלישי, שלפיו רטוריקה של בכירים, ובפרט אזכורי עמלק, שימשה ראיה בעלת משקל לכוונה ג׳נוצידית המכוונת נגד האוכלוסייה הפלסטינית הילידית במסדרון.
(ח) פעולה מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי.
ביום 20 במאי 2024 הגיש התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בקשה לצווי מעצר במסגרת המצב במדינת פלסטין. הצהרתו הפומבית של התובע והניתוחים העצמאיים שפורסמו בעקבותיה מציגים את התזה המשפטית, לרבות רכיבי פשעים נגד האנושות הרלוונטיים לרדיפה ולהשמדה. אף שהחלטת לשכת קדם המשפט בבקשות אלה טרם ניתנה, עצם הגשתן מעידה שלדעת התובע הרקורד הראייתי, המשלב רטוריקה של הנהגה, אמצעי מצור והתקפות בהיקף רחב על אזרחים, מספיק כדי להצדיק בקשה למעצרם של גורמים רשמיים נקובים בשמם. במסגרת דוח זה, פעולת בית הדין הפלילי הבינלאומי מאשרת שאותו מערך עובדות הכולל אזכורי עמלק כבר מטופל בפורום הפלילי העליון בעולם כבסיס אפשרי לרדיפה, השמדה ופשעים קשורים נגד האנושות שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית ילידית שמוצאה כנעני.
3) הדין החל
The governing law applicable to this report derives from binding treaties, customary international norms, and three decades of jurisprudence from international criminal tribunals that have shaped how courts evaluate incitement, genocide, persecution, and extermination. This body of law forms a single, coherent legal framework that governs the interpretation of the public use of exterminatory terminology by senior state officials during periods of armed conflict. Within that framework, the invocation of “Amalek” against Palestinians between October 2023 and November 2025 is not a theological disagreement or a matter of rhetorical interpretation. It is conduct that triggers clearly defined legal consequences and engages the highest level of state responsibility and individual criminal liability. The Tribe of Abimelech Platform proceeds not from symbolic interpretation, but from the operative legal standards recognized by the International Court of Justice, the International Criminal Court, the United Nations human-rights regime, and international criminal jurisprudence in cases where speech operates as a weapon against Indigenous populations.
(א) אמנת מניעת ופשיעת פשע הרצח עם (1948).
אמנת מניעת ופשיעת פשע הרצח עם היא כלי היסוד המסדיר את האיסור והענישה של רצח עם ושל ההסתה לו. זוהי נקודת המוצא לניתוח זה. האמנה מגדירה רצח עם כסדרה של מעשים אסורים, ובהם הריגת בני הקבוצה, גרימת נזק חמור גופני או נפשי, כפיית תנאי חיים המחושבים להביא להשמדה פיזית, הטלת אמצעים למניעת ילודה והעברה כפויה של ילדים, כאשר כל אלה מבוצעים בכוונה להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית כאחת. חשיבותה של האמנה איננה רק בכך שהיא מגדירה את המעשים, אלא גם בכך שהיא מזהה את ההסתה כעבירה הניתנת להעמדה לדין באופן עצמאי. עצמאות זו קריטית: היא משקפת את ההכרה של מנסחי האמנה בכך שקריאות ציבוריות להשמדת אוכלוסייה מוגנת מהוות סכנה כה חמורה עד שאחריות פלילית נוצרת עוד לפני שהמעשים הפיזיים של ההשמדה מתחילים.
סעיף 3(ג), האוסר "הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם", נמצא לכן במוקד דוח זה. האמנה אינה דורשת שרצח העם יושלם בהצלחה, ואף לא שיחל בשלב הפיזי שלו, כדי שהסתה תהיה עבירה בת-העמדה לדין. בתי המשפט הבינלאומיים חזרו ואישרו שסעיף זה הוא מניעתי באופיו, ונועד לבלום את התוצאות הקטסטרופליות שצפויות להתרחש כאשר בכירים קוראים להשמדת קבוצה. הוא מתייחס להסתה כעבירה עצמאית בשל הסכנה המוכרת שקריאות ציבוריות להשמדה מציבות לאוכלוסיות פגיעות.
אמנת רצח העם מכירה בקבוצות מוגנות כקבוצות לאומיות, אתניות, גזעיות או דתיות. הפלסטינים שמוצאם כנעני, לרבות שבט אבימלך, נכנסים באופן מלא לקטגוריות הלאומית והאתנית. מאחר שמעמד מוגן אינו נובע מסיווג דתי, אלא מתכונות אובייקטיביות של זהות, ייחוס והמשכיות, המעמד של שבט אבימלך מוכר במלואו במסגרת כלי זה. האמנה אינה יוצרת כל חריג לדיבור המוצג כלשון דתית, היסטורית או "סימבולית". אם התוכן וההקשר של הדיבור עומדים בסף המשפטי של הסתה ישירה ופומבית, האחריות חלה ללא תלות בטענת הכותב בדבר כוונה תיאולוגית.
האמנה מטילה חובות פוזיטיביות על כל המדינות שהן צד לה. חובת המניעה של רצח עם איננה פסיבית. היא חלה מרגע שהמדינה מודעת לסיכון חמור לכך שרצח עם עלול להתרחש. כפי שבית הדין הבינלאומי לצדק הכיר בפרשת רצח העם בבוסניה, חובה זו נוצרת ברגע שבו המדינה מודעת לסכנה; היא איננה ממתינה עד שהסכנה תתגלגל למעשים. באופן דומה, חובת הענישה אינה רשות. מדינות חייבות להעמיד לדין את האחראים לרצח עם או להסתה, בכל מקום שבו הם נמצאים, ללא חסינות מתוקף תפקיד או משרה, ועליהן לעשות זאת לא רק בשטחן אלא בכל מקום שבו יש להן יכולת להשפיע על התוצאות. חובות אלה מחייבות את כל המדינות החברות, ובכלל זה מדינות המרוחקות מהעימות, משום שרצח עם והסתה לרצח עם נחשבים להפרות של חובות ארגה אומנס פרטס, החובות המוטלות כלפי כלל הקהילה הבינלאומית.
בהקשר הנוכחי, יש להעריך את השימוש הציבורי במונח "עמלק" על ידי גורמי מדינה לפי סעיף 3(ג). תוכן המונח בנרטיב המלחמה המקראי, השמדה טוטלית של אוכלוסייה ילידית היושבת בארץ הנכבשת, הוא עניין של רישום טקסטואלי אובייקטיבי. המונח קשור לנרטיב של השמדה בספר שמואל א׳ ט״ו. דוברים בני זמננו המשתמשים במונח זה במהלך מערכה צבאית נגד האוכלוסייה הילידית של אותו שטח מעבירים בהכרח משמעות של השמדה לקהל היעד. המונח הופנה בפומבי כלפי קבוצה מוגנת וכלפי חיילים המבצעים פעולות נגד אותה קבוצה, ובעקבותיו באו הרג והרס המוני של אזרחים. לפי האמנה, השאלה איננה האם הדובר התכוון לפרשנות תיאולוגית; הסטנדרט הוא אובייקטיבי ומתמקד בטיב האמירה, בנסיבות השמעתה, בהשפעתה הצפויה ובהקשר האופרטיבי שלה. כאשר ההפניה מלווה בהרג אזרחים בהיקף המוני, במחיקת שושלות משפחתיות, בהרס מרשמי אוכלוסין מבוססי קרבה משפחתית, בתנאי רעב, במיקוד שיטתי בתשתיות אזרחיות ובהעקירה בקנה מידה רחב, המסקנה המשפטית איננה ניתנת להכחשה: הנאומים נכנסים לגדר סעיף 3(ג) כהסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם.
(ב) אמנת רומא לבית הדין הפלילי הבינלאומי (1998)
אמנת רומא בונה על אמנת רצח העם באמצעות הקמת בית דין קבוע, הגדרת העבירות שבסמכותו וקביעת אופני האחריות הפלילית האישית. לדוח זה האמנה רלוונטית בשלושה מובנים עיקריים: ההגדרה שלה לרצח עם (סעיף 6), האפיון שלה של פשעים נגד האנושות (סעיף 7), וההכרה המפורשת שלה בכך שהסתה ישירה ופומבית היא אופן אחריות הניתן להעמדה לדין (סעיף 25(3)(ה)).
סעיף 6 מאמץ את הגדרת רצח העם שבאמנת רצח העם. לצורך הניתוח הנוכחי, המוקד אינו בהשלמת רצח העם, אלא באופן שבו האמנה משלבת אחריות בגין הסתה. סעיף 25(3)(ה) קובע שכל אדם שמסית באופן ישיר ופומבי אחרים לביצוע רצח עם נושא באחריות פלילית, גם אם רצח העם אינו מבוצע בפועל. סעיף זה משקף את סעיף 3(ג) של אמנת רצח העם, אך ממקם אותו במסגרת האחריות של בית הדין הפלילי הבינלאומי. האמנה מתייחסת להסתה כאל עבירה אינכואטית, בהתאם למטרת המניעה של המשפט הפלילי הבינלאומי. השימוש במונח "עמלק", אשר משמעותו בהקשר זה היא ציווי להשמדת אוכלוסייה ילידית, על ידי מנהיגי מדינה המעורבים במערכה מזוינת מתמשכת, מתאים במדויק לאופן אחריות זה, משום שהוא משמש כשפה שניתן לצפות באופן סביר כי תעורר או תאיץ מעשים ג׳נוצידיים.
סעיף 7 מציג את פשעי נגד האנושות, ובהם רדיפה, השמדה, רצח, גירוש או העברה כפויה של אוכלוסייה ומעשים אכזריים נוספים, כאשר אלה מבוצעים כחלק מהתקפה נרחבת או שיטתית המכוונת נגד כל אוכלוסייה אזרחית, בידיעה על ההתקפה. רדיפה מוגדרת כשלילה מכוונת וחמורה של זכויות יסוד בניגוד למשפט הבינלאומי מחמת זהותה של הקבוצה או הקולקטיב. השמדה מתייחסת להריגת המונים של חברי אוכלוסייה אזרחית כחלק מאותה התקפה נרחבת או שיטתית. כאשר מנהיגי מדינה מזהים פלסטינים ילידיים כ"עמלק", מונח מקראי הקשור לאבותיהם הילידיים אך מופעל בשימוש מודרני כהצדקה להשמדתם, מתקיימים יסודות הרדיפה: מיקוד על בסיס זהות, שלילה חמורה של זכויות יסוד והתנהגות שיטתית המופנית להשמדתם. כאשר רטוריקה זו מלווה בהרג המוני, רעב, הרס בתים וכפרים, מחיקת שושלות משפחתיות והעברה כפויה או פיזור של האוכלוסייה, מתקיימים יסודות ההשמדה.
אמנת רومא מחזקת אפוא את העיקרון שלפיו הדיבור איננו חסין כאשר הוא מתפקד ככלי נשק ותורם באופן ישיר למסע השמדה. היא מאשרת שהמיקוד הרטורי והמיקוד הצבאי באוכלוסייה ילידית מוגנת אינם תופעות נפרדות: הם רכיבים שזורים של פשעים נגד האנושות. עבור שבט אבימלך וקהילות ילידיות קשורות, המבנה המשפטי הזה הוא חיוני. הוא מאשר שהמוקד איננו בדיון תיאולוגי מופשט, אלא במעשים ובאמירות קונקרטיים של אנשים מזוהים האוחזים במשרות סמכות ושדבריהם נושאים השלכות אופרטיביות. האמנה בוחנת את המילים בהקשר: מעמד הדובר, זהות הקהל, סביבת הפעולה, ההתנהגות המאוחרת של הכוחות המזוינים והתוצאות עבור האוכלוסייה האזרחית. היא מתייחסת לאנשים אלה כאחראים אישית כאשר הם חוצים את הקו אל ההסתה וכאשר התנהגותם קשורה להתקפות נרחבות או שיטתיות על אזרחים.
(ג) רכיבים פסיקתיים של ההסתה.
במהלך כמה עשורים, טריבונלים פליליים בינלאומיים, ובמיוחד בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה, הבהירו את הרכיבים שהופכים דיבור לעבירה של הסתה ישירה ופומבית לרצח עם. פסקי הדין שלהם ליטשו את האופן שבו בתי המשפט מנתחים מונחים כמו "ישיר" ו"פומבי", כיצד הם שוקלים הקשר וכיצד הם מסיקים כוונה. רכיבים אלה משתקפים כיום במדריכים מקצועיים, בכלי case-matrix ובפרשנויות משפטיות המסכמות את הפסיקה לשימוש בחקירות ובהעמדות לדין. הפסיקה מזהה ארבעה רכיבים אנליטיים מרכזיים: ישירות, פומביות, כוונה והקשר. רכיבים אלה אינם עקרונות מופשטים. הם מיושמים על ידי תובעים ובתי משפט כדי לקבוע האם הדיבור הנדון נועד או היה צפוי באופן סביר להוביל למעשי השמדה.
ישירות אינה מחייבת לשון מפורשת כגון "לך והרץ". הפסיקה הפלילית הבינלאומית קבעה כי שפה מקודדת, הפניות היסטוריות, מוטיבים תרבותיים וביטויים הניתנים להבנה על ידי קהל היעד יכולים לעמוד בסף כאשר הם קוראים להשמדה. בניתוח המשפטי הזה, הרלוונטיות של המונח "עמלק" איננה נובעת מתיאולוגיה או מטענה לסמכות קדומה. חשיבותו טמונה בכך שבנרטיב המלחמה הישראלי-מקראי המתועד לפני יותר מ־٣٠٠٠ שנה מופיע המונח בהקשר של מערכה צבאית שבה כוח זר מכריז על מנדט להשמדה טוטלית של אוכלוסייה היושבת כבר בארץ. רלוונטיותו טמונה בכך שהוא מופיע בהקשר של מערכה צבאית המתוארת לפני יותר מ־٣٠٠٠ שנה, הקוראת להשמדה מוחלטת בידי כוח חיצוני המבקש לכבוש שטח מיושב. בתי משפט בינלאומיים אינם שופטים סכסוכים עתיקים; הם בוחנים כיצד בכירי מדינות בני זמננו מנצלים שפה בעלת משמעות היסטורית במהלך פעולות מזוינות. כאשר מנהיגים מפנים למונח המקושר להשמדה בדיוק ברגע שבו כוחותיהם מבצעים התקפות רחבות היקף על אוכלוסייה אזרחית ילידית מזוהה, ההצהרה נושאת משמעות מוכרת של השמדה, מתפקדת כהוראה לשכפל צו השמדה ומעבירה יעד השמדה שעומד בסף הישירות הנדרש לעבירת הסתה בדין הפלילי הבינלאומי. במקרה של "עמלק", המשמעות של המונח בסביבה התרבותית והלשונית הישראלית ברורה: הוא מתייחס לנרטיב של השמדה, והוא מוכר ככזה לקהלים אזרחיים וצבאיים כאחד, ושימוש בו בזמן פעולות מלחמה נושא את המשמעות הפשוטה של השמדה.
פומביות מחייבת הפצה מעבר למסגרת פרטית. נאומים פומביים, ערוצי ממשלה, מכתבים רשמיים ושידורי מדיה עומדים בדרישה זו. "פומביות" פירושה שעל הדיבור המסית להיאמר בפני מספר אנשים במסגרת ציבורית או באמצעות אמצעי המגיע לציבור. נאומים המשודרים בערוצי ממשלה רשמיים, מכתבים המופנים לכוחות המזוינים ומפורסמים בפלטפורמות פומביות והצהרות מוקלטות המופצות באמצעות כלי תקשורת – כולם ממלאים את הקריטריון הזה. האמירות הנבחנות בדוח זה נמסרו בנאומים רשמיים, פורסמו באתרי ממשלה והופצו בכלי תקשורת מרכזיים. הן לא נאמרו בפרטיות ולא נשמרו בסוד. הן ממלאות את דרישת הפומביות ללא עמימות.
כוונה יכולה להיגזר מהנסיבות, מדפוסי דיבור ומהמעשים שבאו אחריהם. בתי משפט בוחנים את תוכן הדיבור, את מעמדו ותפקידו של הדובר, את סביבת האלימות והפשטת האנושיות ואת ההתנהגות המאוחרת של קהל היעד. אף שהסתה אינה מחייבת שרצח העם יושלם, עצם התרחשותם של מעשי זוועה המוניים לאחר אמירות מסיתות מחזקת את ההנחה שהדובר התכוון לאותם מעשים או קיבל את האפשרות שהם יתרחשו. כאשר בכירים עושים שימוש במונח של השמדה והכוחות המזוינים לאחר מכן משמידים אוכלוסיות אזרחיות בקנה מידה עצום, ההנחה בדבר כוונה ג׳נוצידית מתחזקת. כאשר מנהיגי מדינה מסמנים אוכלוסייה ילידית כעמלק ולאחר מכן מכוונים או מפקחים על פעולות המביאות להריגת המונים ולהרס האוכלוסייה הזו, מתקיימים הרכיבים הפסיקתיים של הסתה וכוונה לרצח עם.
ההקשר משלים את התמונה. הקשר כולל רטוריקה סביבתית, התפתחויות אופרטיביות, דפוסי אלימות וסביבת אפליה כללית. הרטוריקה הסובבת, כגון אזכורים ל"חיות אדם", הכרזות על מצור מלא ששוללות מהאזרחים את צורכי היסוד, חסימה שיטתית של סיוע הומניטרי ושפה מפשטת אנושיות, יוצרת את הסביבה שבתוכה מפורשות הפניות לעמלק. דפוסים מתועדים של רעב, הפגזה, השמדה דמוגרפית ומתקפות מכוונות על תשתיות אזרחיות משלימים את המטריצה ההקשרית שנקבעה בפסיקת בית הדין הפלילי לרואנדה וטריבונלים אחרים. טריבונלים בינלאומיים הדגישו פעם אחר פעם שלא ניתן לבחון הסתה בבידוד; סביבת האפליה, האלימות ודיבור השנאה הרחבה יותר היא חלק מהניתוח המשפטי.
(ד) צווים זמניים וחובות.
הוראות הצעדים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק בהליך דרום אפריקה נגד ישראל מספקות את השכבה האחרונה של הדין החל. ביום ٢٦ בינואר ٢٠٢٤ קבע בית הדין כי קיימת אפשרות סבירה לכך שזכויות הפלסטינים לפי אמנת מניעת ופשיעת פשע רצח העם מצויות בסיכון לנזק בלתי הפיך, וחייב את ישראל, בין היתר, למנוע ולהעניש הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם. צווים אלה מבהירים עוד יותר את חובות המדינות כאשר קיים סיכון סביר לרצח עם. הם אינם מכריעים בשלב זה בטענת הרצח עם לגופה, אך הם מטילים חובות מיידיים ומחייבים על המדינה הנתבעת. מרגע שבית הדין מוציא צעדים זמניים, המדינה הנתבעת מחויבת לציית להם באופן מיידי. כל המשך של הסתה או מחדל בדיכוייה, או אי נקיטת פעולה לחקירה ולהענשה של המחברים, מהווים הפרה נוספת של האמנה ושל צו המחייב של בית הדין. צעדים זמניים הופכים אפוא אמירות שהיו עשויות להיות מתוארות קודם כהצהרות פוליטיות "שנויות במחלוקת" להתנהגות הכפופה לבחינה משפטית מוגברת ולחובות מדינה ברורים.
הוראות מאוחרות יותר בחודשים מרץ ומאי ٢٠٢٤ אישרו והרחיבו את חובות אלה לנוכח התפתחויות העובדה בשטח. עבור אוכלוסיות ילידיות כגון שבט אבימלך, צווים אלה מהווים הכרה בינלאומית בסכנה החריפה הנשקפת להן ומקבעים את החובות המשפטיות המוטלות כלפיהן. המשך השימוש או ההגנה על רטוריקת עמלק לאחר הוצאת הצעדים הזמניים אינו רק התנהגות פוליטית פסולה; הוא הפרה של סמכות שיפוטית בינלאומית והצורה המשפטית המחמירה ביותר של הסתה בהקשר שבו בית הדין הבינלאומי הגבוה ביותר כבר הזהיר מפני סיכון סביר לרצח עם והורה על מניעתו.
ביחד, אמנת מניעת ופשיעת פשע רצח העם, אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הפסיקה הבינלאומית בנושא הסתה וצווי הצעדים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק מקימים מסגרת משפטית אחת ומגובשת. בתוך מסגרת זו, השימוש במונח "עמלק" נגד פלסטינים ילידיים, ובכלל זה השבטים הכנעניים שמוצאם קדום במסדרון הדרומי ושבט אבימלך, איננו ביטוי מוגן, איננו פרשנות סימבולית ואיננו דיבור דתי. זוהי פעולה בעלת תוצאות משפטיות ישירות: צורה ברת העמדה לדין של הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם, רכיב של רדיפה והשמדה במסגרת פשעים נגד האנושות והפרה של זכויות העמים הילידיים במשפט הבינלאומי. הדין החל מתייחס אפוא לרטוריקה זו כהתנהגות שעשויה להוות עבירה פלילית ברמה הגבוהה ביותר של המשפט הבינלאומי, ומפעיל הן אחריות מדינתית והן אחריות פלילית אישית.
4) החלת הדין על העובדות
ישירות.
יסוד הישירות מתקיים כאשר לשון הדיבור מפנה במפורש לפגיעה בקבוצה מוגנת, באופן שהקהל שאליו מופנות האמירות יכול להבין כקריאה לפעולה. "זכור את אשר עשה לך עמלק" מחובר באופן חד-משמעי לנרטיב ההשמדה הכוללת בפרק נ״ו בספר שמואל א׳ 15. כאשר ביטוי זה נמסר מפיו של ראש ממשלה בזמן לחימה פעילה, הוא מתפקד כלשון הפציר והמרצה לפעולה. החזרה עליו במכתב מיום 3 בנובמבר 2023 לחיילים מחזקת את יסוד הישירות, משום שהקהל הוא גורם בעל יכולת ממשית ליישם אלימות. בתי דין בינלאומיים קבעו שוב ושוב כי גם לשון מוצפנת, רמיזות היסטוריות או הזמנות דתיות עשויות להיחשב כהסתה כאשר משמעותן ההרסנית ברורה בתוך ההקשר התרבותי של הקהל.
ביישום עיקרון זה על המקרה הנוכחי, שבט אבימלך מציין כי הזכרת "עמלק" בידי ראש הממשלה לא התרחשה בוואקום, אלא ברגע המדויק שבו יחידות צבא נכנסו לאזורים אזרחיים ילידיים צפופי-אוכלוסין וביצעו פעולות בעלות עוצמה הרסנית אדירה. הביטוי נושא משמעות ספציפית בהקשר התרבותי, הצבאי והפוליטי של מדינת ישראל: הוא משדר צו זכור להשמדה, המובן לחיילים, לקצינים ולחלקים מן הציבור כקריאה להשמדת שושלת אויב מסומנת. בסביבה כזו "עמלק" איננו מטפורה. זהו ציווי המשוקע בתוך נרטיב מוכר של כיבוש, הנקרא בכוונה תחילה בשעה שחיילים מצויים בעמדה שבכוחה להפוך את משמעותו לפעולה מבצעית.
המבחן המשפטי ליסוד הישירות הוא האם הקהל המיועד הבין את הדיבור כקריאה לפעולה הרסנית. הקריאות המצולמות מפי חיילים, התדריכים ברמת הגדוד וההקלטות ברמת היחידה, שבהם חיילים חגגו את "מחיקת זרעו של עמלק", מספקים אישור בזמן אמת לכך שהרטוריקה העמלקית הובנה בדיוק כהוראה לממש את ההתנהגות ההשמדה המשויכת למונח. דרישת הצפיות מתקיימת אפוא: כאשר בעל תפקיד בכיר מוציא מפיו לשון השמדה כלפי יחידות חמושות העומדות לפני מתקפה, והקהל משכפל את אותה לשון תוך כדי ביצוע מעשי הרס, הדיבור עומד ברף של הסתה ישירה לפי הדין הפלילי הבינלאומי.
פומביות.
האמירות נמסרו בפומבי, תועדו, הופצו דרך ערוצים רשמיים ושוכפלו בפלטפורמות תקשורת רבות. פומביות היא דרישה פורמלית לפי סעיף 3(ג) לאמנת רצח העם. כאן הרף מתקיים ללא ספק: פורטלים ממשלתיים, מסיבות עיתונאים והתכתבויות רשמיות מהווים מרחבים ציבוריים. בית הדין הבינלאומי לצדק הדגיש בעקביות שגם אמירה ציבורית יחידה בעלת אופי מסית מפיו של בעל תפקיד בכיר עשויה להפעיל את החובה למנוע רצח עם.
במצב הנוכחי, נאום ראש הממשלה מיום 28 באוקטובר, מכתב 3 בנובמבר לחיילים, מסיבות עיתונאים מאוחרות יותר והכחשות בכתב שהגנו על אזכור עמלק – כולם הופצו דרך ערוצי המדינה הרשמיים. האמירות הגיעו לקהלים לאומיים ובינלאומיים והוגברו באמצעות תקשורת עולמית, לרבות מערכות עיתונות בערבית שפרסמו את הטקסט המקורי והציבו אותו בהקשר לציבור האזורי. המדינה לא ניסתה להסתיר את האמירות; הן נמסרו בפומבי מתוך כוונה. במשפט הבינלאומי זהו יסוד מרכזי: ההסתה מועמדת לדין משום שהדיבור הציבורי מסוגל להניע אלימות קולקטיבית. הפצתה הנרחבת של הרטוריקה העמלקית מחריפה לכן את חומרת העבירה.
הקשר.
ההקשר קושר את הרטוריקה לסביבה המבצעית. כאן ההקשר כולל הצהרות על "מצור מלא", את האמירה על "חיות אדם" ואת דפוסי ההרס האזרחי המתועדים. הוא כולל גם את התפשטות הקריאות המבוססות על עמלק בקרב חיילים, הנראית בריבוי סרטונים מצולמים. בפסיקה בנושא הסתה, ההקשר הוא שמכריע האם הדיבור צפוי לתרום למעשים בלתי חוקיים. השילוב בין מונחי השמדה, דה־הומניזציה והכוונת אש רחבת־היקף אל אזרחים ממלא את דרישת ההקשר. ועדת החקירה של האו״ם בשנת 2025 התייחסה לאמירות ההנהגה כחלק אינטגרלי מאקלִים של כוונה.
הסביבה שבה נמסרה הרטוריקה העמלקית כללה מעשים מקבילים ששללו מן הפלסטינים את הגנות היסוד בדין ההומניטרי הבינלאומי. הכרזת המצור, שבמסגרתה נותקו חשמל, מזון, מים ודלק, יצרה ביודעין תנאי חיים מסכני קיום. האמירה על "חיות אדם" הסירה מגבלות מוסריות על היחס לאוכלוסייה ושידרה לכוחות החמושים כי ההגנות האזרחיות הרגילות הוקפאו. דפוסי ההפצצה, הרס אזורי מגורים, הרג קבוצות משפחתיות והשמדת מרשמי רשויות מקומיות, שהגיעו לאחר מכן, ממחישים כי הסביבה הרטורית והסביבה המבצעית חיזקו זו את זו.
בתי דין בינלאומיים בוחנים הקשר לא כרעש רקע אלא כמטריצה בעלת משמעות משפטית, המעצבת את האופן שבו הקהל מפרש את הדיבור. הופעתן החוזרת של קריאות עמלק בסרטוני חיילים מאשרת שהמשמעות ההרסנית של הרטוריקה נקלטה, הופנמה והופעלה בשדה. ההקשר מגדיל אפוא את אופי ההסתה של הדיבור, וממחיש כי רטוריקת ההנהגה הייתה קשורה באופן הדוק למעשים שבוצעו נגד האוכלוסייה הילידית.
כוונה.
כוונה בעבירות רצח עם יכולה להיגזר מתוך מכלול הנסיבות: היקף ההרס, בחירת המטרות, עקביות הרטוריקה וההשלכות הצפויות. צו ינואר 2024 של בית הדין הבינלאומי לצדק הכיר בסיכון "סביר" לרצח עם, וחייב את ישראל בדיכוי ההסתה. הכוונה מתחדדת באמצעות דפוסי הפעולה המבצעיים, מספר הנפגעים האזרחיים, הרס מרשמי משפחות, תנאי הרעבה והשמדת שושלות קרבה שלמות – כולם מתיישבים עם המשמעות ההשמדה של "עמלק". בדין, זיהוי מילולי של קבוצה עם צו תנכ"י להשמדה, ולאחריו הרג רחב־היקף של אותה קבוצה עצמה, מהווים ראיה מחשידה לכוונת רצח עם.
במקרה הנוכחי ניתן להסיק כוונה מ: 1) שימוש חוזר במונח השמדה המופנה אל אוכלוסייה ילידית, 2) מסע דה־הומניזציה נלווה, ו־3) היקף ודפוס האלימות שבאו בעקבותיהם. שושלות משפחתיות שלמות נמחקו. מרשמי רשויות מקומיות המתעדים מבני קרבה ילידיים הושמדו. אלפי אזרחים נהרגו בבתיהם, במקלטיהם ובאתרי עקירה. הרעבה ומחלות שנגרמו מן המצור הוסיפו פגיעה נוספת בקבוצה כקבוצה.
המשפט הבינלאומי אינו דורש הוכחה של שנאה סובייקטיבית. הוא דורש ראיות לכך שהמבצע התכוון להשמיד, כולו או חלקו, קבוצה מוגנת. כאשר בכירים ממלכתיים מסמנים בפומבי אוכלוסייה ילידית כ"עמלק", מזעיקים נרטיב של צו השמדה ולאחר מכן מפקחים על פעולות צבאיות שמחסלות חלקים ניכרים מאותה אוכלוסייה, ההיסק המשפטי בדבר כוונת רצח עם מתחזק לנוכח ההתנהגות הנצפית. הבחירה במטרות לא הייתה אקראית. היא הלכה בעקבות הרטוריקה.
פשעים נגד האנושות.
גם אם עבירת רצח עם לא הייתה מוגשת, אותם עובדות עצמן מהוות פשעים נגד האנושות לפי סעיף 7 לאמנת רומא. רדיפה נוצרת מהשללה חמורה של זכויות יסוד מטעמים לאומיים או אתניים. השמדה נוצרת מהרג המוני כחלק ממתקפה רחבת היקף או שיטתית נגד אזרחים. השימוש ב"עמלק" כמונח מטרה מכוון את הפלסטינים כקבוצה לאומית ואתנית; ההרס שבא בעקבותיו עומד בדרישת ההיקף. המבנה המשפטי תומך לכן בריבוי אישומים גם מעבר לעבירת רצח עם.
האוכלוסייה הפלסטינית הילידית במסדרון הדרומי, לרבות שבט אבימלך, סומנה על בסיס זהות, ייחוס ונוכחות על אדמת האבות. בתיהם, ארכיוניהם, המרשמים המבוססים על קרבה ושושלות המשפחה שלהם הותקפו באופן התואם גם לרדיפה וגם להשמדה. גם בהיעדר הכרזה פורמלית על רצח עם, המעשה הבסיסי מהווה מתקפה רחבת היקף ושיטתית המכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית. השימוש ב"עמלק" מתפקד לכן לא רק כראיה לכוונת רצח עם, אלא גם כראיה לרדיפה ולהשמדה במסגרת דיני הפשעים נגד האנושות.
5) זהות ילידית, ייחוס וסיווג
פלטפורמת שבט אבימלך טוענת כי האוכלוסיות המכונות עמלק ברישום הקדום הן חלק מן הייחוס הכנעני של הפלסטינים בני־זמננו במסדרון הדרומי (באר שבע–עזה–חברון). לפיכך, אזכורים מודרניים של עמלק כלפי פלסטינים מכוונים בשם אל אוכלוסייה אזרחית ילידית, צאצאית־כנענים. טענה זו נוגעת לסיווג ולא לתיאולוגיה: היא ממקמת את האנשים המסומנים במונח בתוך אותו רצף היסטורי וגאוגרפי העובר מקהילות כנעניות מתקופת הברונזה אל משפחות המסדרון בימינו, לרבות שבט אבימלך. במונחים משפטיים, משמעות הדבר היא שכאשר בעל תפקיד רשמי עושה שימוש בעמלק כקטגוריה להשמדה, הוא איננו מדבר במופשט, אלא מסמן קבוצה לאומית ואתנית ממשית, נטועה היסטורית, העונה על הגדרת "קבוצה מוגנת" לפי אמנת רצח העם ולפי אמנת רומא.
מיזוגים גנטיים וארכאולוגיים מראים רציפות לבנטינית ארוכת־טווח מן האוכלוסיות הכנעניות מתקופת הברונזה ועד לאוכלוסיות הלבנט המודרניות. מחקרי גנום עתיק שעברו ביקורת עמיתים, מתוך דגימות מעיר הנמל צידון ומאזורי דרום הלבנט, מדגימים רציפות מהותית עם אוכלוסיות ההווה ומאוששים מסדי נתונים נוספים מן הדרום. ממצאים אלו תומכים בהתמדה דמוגרפית אזורית לאורך אלפי שנים. במילים אחרות, המסדרון איננו מופיע ברישום המדעי כארץ ריקה המוחלפת שוב ושוב; הוא מופיע כמרחב של רציפות דמוגרפית עמוקה, שבו שכבות קדומות של ייחוס כנעני ולבנטיני ממשיכות קדימה אל תוך הקהילות הקיימות. לצורך המשפט הבינלאומי, רישום אמפירי זה מחזק את סיווגם של הפלסטינים, לרבות שבט אבימלך ומשפחות מסדרון נוספות, כילידים וכחברי קבוצה לאומית־אתנית היסטורית שנוכחותה קדמה זמן רב למבנה המדינה הנוכחי.
כאשר בעלי תפקידים מסמנים פלסטינים כ"עמלק", הם אינם מתייחסים לאויב תנכ"י סמלי, מיתי או דמיוני. הם מכוונים את המונח בבירור אל אוכלוסייה קיימת וממשית, ומסמנים את צאצאי־החיים של דיירי האזור הקדמונים ביותר. במיוחד את שבטי המסדרון הדרומי, ובהם שבט אבימלך, שהם מבחינה היסטורית ודמוגרפית ההמשך הישיר של האוכלוסיות הכנעניות הקדומות שישבו בחגורת הנגב–עזה–חברון. לפיכך השימוש הממלכתי במונח עמלק מיושם ישירות על פלסטינים ילידיים צאצאי־כנענים, ולא על יריב בדיוני. אותם בני אדם עצמם, שהרציפות שלהם מוכרת בחקר הזרם המרכזי, בארכאולוגיה ובמחקרי אוכלוסייה. כל אלה מכירים בכך שהפלסטינים בני־זמננו הם צאצאי אוכלוסיות לבנטיניות־כנעניות היסטוריות, וחוקרים מציינים זאת בגלוי. בהקשר של פנייה זו לגופים בינלאומיים, הנקודות הללו אינן מוצגות כריטוריקה פוליטית אלא כראיות לכך שהקבוצה המסומנת במונח עמלק היא אותה אוכלוסייה ילידית של המסדרון המופיעה בטקסטים היסטוריים, בשכבות ארכאולוגיות ובמחקרי גנום. זו הסיבה שהמונח, כאשר הוא מנוצל ככלי נשק, מהווה רדיפה והסתה המכוונות כלפי עם ילידי מזוהה באופן ספציפי ולא כלפי ישות תאולוגית מעורפלת.
6) שבועת באר שבע כנורמה ילידית של ריסון
דין הציבור הקדום ביותר המתועד במסדרון הוא שבועת באר שבע, עסקה בין אבימלך (גרר) לבין אברהם (שחודשה מאוחר יותר עם יצחק), המוכירה זכויות מים ואי־תוקפנות, וחתומה באמצעות שבע כבשות נקבות וברית שבועה ליד הבאר. תהא אמונתו של אדם אשר תהא, הרישום הטקסטואלי מזהה את המקום הזה ומתאר את התוכן המשפטי של הברית: הסכם שבועה לריסון ולחיים בצוותא על אדמה זו. לכך באר שבע איננה רק מקום בעל עניין נרטיבי, אלא אתר מתועד של דין מסדרון מוקדם, שבו שליט מקומי ושושלת רועים נודדים נכנסת הסכם רשמי על גישה למים ועל אי־עוינות הדדית. בעבור שבט אבימלך, זה נשמר כגיבוש הכתוב הראשון של נורמות המסדרון: מים מתחלקים לפי הסכמה, ושותפי ברית אינם יעד לגיטימי לאלימות השמדה.
בעבור פלטפורמה משפטית ילידית, השבועה מתפקדת כנורמה מקומית עומדת: לאחר שנשבעה, הברית מחייבת; שכנים בברית אינם מטרות לגיטימיות. "דין הבאר" הילידי הזה מתיישב עם האיסורים המודרניים על הסתה ועל ענישה קולקטיבית. הוא איננו מוצע כדין חיובי בינלאומי; הוא מוצע כראיה מחזקת לקיומו של כלל אזורי היסטורי של ריסון, ההולך בקנה אחד עם הסטנדרטים בני־זמננו. בהגשה הנוכחית, שבועת באר שבע נקראת אפוא כחלק מיוריספרודנציה של המסדרון: נורמה אבותית מן הזמן שבו אבימלך ואברהם הסכימו כי אלה החולקים מים ואדמה תחת שבועה נתונים לחסינות מפני התקפה. כאשר מנהיגים מודרניים קוראים להשמדת אוכלוסיות החיות על אותו מסדרון, תוך שימוש במונח (עמלק) המקושר היסטורית לעמים של הארץ הזאת, אין הם מפירים רק מכשירים בני־זמננו כמו אמנת רצח העם ואמנת רומא; הם גם פועלים בניגוד לדין השבועה הקדום ביותר המתועד בטריטוריה זו. ההצטלבות בין דין המסדרון הילידי לבין המשפט הבינלאומי המודרני מחזקת את המסקנה שרטוריקה מסיתה כזו היא בלתי־לגיטימית ובלתי־חוקית בשתי המערכות גם יחד.
7) השלכות משפטיות וחובות
הסתה היא עבירה הניתנת להעמדה לדין גם אם רצח העם לא הושלם. מדינות צד לאמנה מחויבות למנוע ולהעניש הסתה ישירה ופומבית (אמנת רצח העם, סעיפים 1 ו 3(ג)). מנהיגים, מפקדים ומפיצי תעמולה נושאים בחשיפה לאחריות פלילית אישית (אמנת רומא, סעיף 25(3)(ה)). משמעות הדבר היא שהמערכת המשפטית הבינלאומית איננה ממתינה עד שההשמדה הפיזית של הקבוצה תושלם לפני שהיא מכירה בקיומה של עבירה. ברגע שבו דיבור פומבי חוצה את הקו אל הסתה ישירה ופומבית, במיוחד כאשר הוא בא מפיהם של בכירים בעלי סמכות על כוחות מזוינים, מופעלות חובות המניעה והענישה. בעבור קהילות המסדרון הילידיות, ובהן שבט אבימלך, זהו תפקידה המגן המרכזי של השיטה המשפטית: היא הופכת את חימוש השפה עצמה לשאלה של אחריות פלילית.
שליטה שיפוטית זמנית. צווי האמצעים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק (ינואר, מרץ, מאי 2024) מחייבים את ישראל לדכא הסתה, לשמר ראיות ולהקל על מתן סעד. שימוש מתמשך בתוויות השמדה לאחר הצווים הללו עשוי להוות ראיה לאי־ציות. מרגע שבית הדין הבינלאומי לצדק זיהה סיכון סביר לרצח עם והורה לישראל למנוע ולהעניש הסתה ישירה ופומבית, מעמדה המשפטי של הרטוריקה מסוג עמלק השתנה. היא חדלה להיות אך ורק נאום פוליטי שנוי במחלוקת והפכה למבחן לעמידה בצו מחייב מאת הזרוע השיפוטית הראשית של האומות המאוחדות. שימוש מתמשך בתוויות השמדה חרף צווים אלה הוא לכן רלוונטי לא רק כהסתה חדשה, אלא גם כהוכחה לכישלון לעמוד באמצעי המניעה השיפוטיים שהוטלו.
סיכון בשלב ההכרעה לגופו של עניין. מסקנת ועדת החקירה של האו״ם משנת 2025 בדבר קיום רצח עם מגבירה את החשיפה המשפטית סביב רטוריקת ההנהגה, משום שהיא קושרת מילים למעשים שיטתיים בהיקף רחב. המסלול בבית הדין הפלילי הבינלאומי (בקשות לצווי מעצר שהוגשו במאי 2024) מדגיש את ציר האחריות האישית. כאשר ועדת חקירה של האו״ם מכריזה על ממצא של רצח עם, היא מחברת בדיעבד את הדיבור המסית לדפוס מתועד של הרג, הרס ורדיפה. מאותו רגע ואילך, אמירות המזכירות את עמלק אינן ניתנות עוד להערכה במנותק; הן יושבות בתוך תיק שבו נזקי רצח עם זוהו באופן רשמי. במקביל, בקשות המאסר המוגשות לבית הדין הפלילי הבינלאומי מבהירות שמנהיגים בודדים חשופים אישית. בעבור פלטפורמת שבט אבימלך, שילוב זה – ממצא הוועדה יחד עם המסלול בבית הדין הפלילי הבינלאומי – מסמן מעבר מהתרעת אזהרה מוקדמת למצב חירום משפטי מלא: עמי המסדרון הילידיים נתונים לסיכון מצד הנהגה שמילותיה ומעשיה נופלים כעת באופן מלא בתוך מסגרות רצח העם והפשעים נגד האנושות.
8) סעדים מבוקשים
איסור מיידי, בצו מדינתי ובמדיניות פלטפורמות, על כל שימוש רשמי במונח עמלק לתיאור פלסטינים או להכוונת פעולות; חובת משיכה לאחור של אמירות מסיתות קודמות; הפניות משמעתיות ופליליות נגד מפרים. סעד ראשון זה מטפל בזרם ההסתה ממקורו. הוא מחייב את הרשויות הציבוריות ומערכי הפיקוד להתייחס לעמלק כשפה מזוהמת משפטית כאשר היא מכוונת כלפי פלסטינים: מונח שאסור על פי דין להשתמש בו כאות מבצעי או כתיאור לאוכלוסייה אזרחית מוגנת. משיכות לאחור והפניות לחקירה ולהעמדה לדין חיוניות כדי להראות שהמדינה מבינה זאת ומוכנה לאכוף זאת פנימה, במקום להגן על מסיתים מפני אחריות.
אישור עמידה בצווים כלפי בית הדין הבינלאומי לצדק: צעדים קונקרטיים שננקטו כדי למנוע ולהעניש הסתה; נהלי שימור ראיות; תוכני הדרכה להנהגה ולדרגים. סעד זה מקשר בין צעדים פנימיים למסגרת הפיקוח הבינלאומית שכבר מצויה בתוקף. אישור עמידה בצווים משמעותו יותר מהצהרה פוליטית; הוא כולל דיווח מפורט על הצעדים שננקטו ליישום סעיפים 1 ו 3(ג) של אמנת רצח העם ולביצוע צווי האמצעים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק. בעבור קהילות ילידיות במסדרון, לרבות שבט אבימלך, סעד זה יוצר ערוץ חיצוני של אחריות, כדי לוודא שהרפורמות אינן קוסמטיות בלבד.
הכרה ציבורית בכך שהמונח "עמלק", כפי שהוא משמש נגד פלסטינים, מכוון אל אוכלוסייה ילידית צאצאית־כנענים ומהווה רדיפה והסתה. סעד זה נוגע לאמת ולסיווג. הוא מבקש ממוסדות בינלאומיים ומדינתיים להכיר בכך שתווית עמלק, כאשר היא משמשת בתנאים הנוכחיים, מכוונת אל הצאצאים החיים של עמי המסדרון הכנעניים־לבנטיניים, ולא אל קטגוריה מופשטת. להכרה זו יש השלכות משפטיות: היא ממסגרת את השימוש הקודם כמעשה של רדיפה והסתה, ויוצרת מחסום נורמטיבי בפני חזרה על השימוש.
מסגרת פיצויים התואמת את המשפט הבינלאומי: הפסקת הפגיעה, ערבויות לאי־חזרה וזיכרון מונחה־קהילה המכיר בשימוש לרעה בשפה דתית לצורך הצדקת נזק. סעד אחרון זה מביט מעבר לשליטה מיידית בדיבור אל תיקון ארוך טווח. הפסקה וערבויות לאי־חזרה הן רכיבים סטנדרטיים של אחריות מדינתית במשפט הבינלאומי. זיכרון מונחה־קהילה מבטיח שהעמים הילידיים שהיו יעד לפגיעה, ובהם שבט אבימלך ומשפחות מסדרון נוספות, הם אלה שמגדירים כיצד פרק זה ייזכר. מסגרת הפיצויים קושרת אפוא בין השבה משפטית לבין סוכנות ילידית, ומתעדת כי עמלק נוצל ככלי נשק נגד אותן אוכלוסיות עצמן שאת נוכחותן האבותית דין המסדרון והטקסטים מזהים באדמה זו.
9) טיפול בראיות ותכנית יישום
שרשרת משמורת. יש לארכב דפים רשמיים ברשת (הצהרות; מכתבים); לייצא גיבובי-על קריפטוגרפיים וחותמות זמן; לשמר סרטונים המוכיחים את חלחול הרטוריקה אל הדרגים; לרכז תרגומים מאושרים בשבועה; ולנהל מאגרי מידע עם בקרות גישה. תכנית שרשרת-המשמורת נועדה לעמוד ברף הראייתי של הליכים בינלאומיים ולמנוע הכחשה או זיוף מאוחרים. ארכוב דפים רשמיים ומכתבים יחד עם גיבובי-על קריפטוגרפיים יוצר רישום הניתן לאימות שהמילים אכן פורסמו. שימור סרטונים המראים כיצד רטוריקת עמלק חלחלה לדרגים מתעד את המסלול מדיבור הנהגתי אל פרקטיקה של חיילים. תרגומים מאושרים בשבועה מבטיחים שגם בתי משפט שאינם דוברי עברית יוכלו להעריך את התוכן ישירות. מאגרים מבוקרי-גישה מגינים על חומר רגיש ובו בזמן מאפשרים גילוי לרשויות מוסמכות.
עוגני אמנה. יש לצרף לכל הגשה וכתב טענות עותקים או קטעים מאושרים של סעיף 3(ג) לאמנת רצח העם ושל סעיפים 7 ו 25 לאמנת רומא. צעד זה מבטיח שכל מסמך יישען על לשון ההסכם עצמה, המפלילה הסתה ומגדירה פשעים נגד האנושות. כאשר מציבים את הוראות האמנה בצמוד לאמירות המצוטטות, ההגשה מבהירה שהסוגיה איננה שאלה של מוסר מופשט אלא של התחייבויות מחייבות ומפורשות. עבור פלטפורמת שבט אבימלך, הדבר מחזק גם את הקביעה שטענות המסדרון הילידיות מעוגנות באותם כלים משפטיים עצמם שהמדינות עצמן אישררו.
נספחים שיפוטיים. יש לכלול קטעים מאושרים מצווי האמצעים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק (26 בינואר; 28 במרץ; 24 במאי 2024) ומן ההודעה הרשמית של נציבות האו״ם לזכויות האדם על דוח ועדת החקירה לשנת 2025. נספחים אלה מדגימים כי בית המשפט העולמי העליון ומערכת זכויות האדם של האו״ם כבר זיהו סיכון סביר לרצח עם ובהמשך גם קבעו ממצא של רצח עם. באמצעות צירוף חומר זה, פלטפורמת שבט אבימלך קושרת את התיק הראייתי שלה להכרעות שיפוטיות וכמעט־שיפוטיות קיימות. קשר זה ממחיש שהתלונה הילידית איננה מבודדת; היא משולבת במארג רחב יותר של התרעה ופעולה בינלאומית.
מעמד ילידי. יש לצרף תיק מסדרון קצר: מובאות מטקסט שבועת באר שבע (הפניות), מפת המסדרון, שמות בתים/שבטים (כאשר הדבר הולם לחשיפה) ותמצית רציפות (מחקרי רציפות שעברו ביקורת עמיתים). תיק זה הוא תיק המעמד הקבוע לזהות הילידית. הוא מציג את שבועת באר שבע כדין המסדרון, ממפה את המסדרון (באר שבע–עזה–חברון) כמרחב האבות של השבט, מונה בתים וייחוסי משפחה מרכזיים במקומות שבהם החשיפה ראויה, ומסכם את ספרות הרציפות המייחסת שושלת כנענית לאוכלוסיות המסדרון המודרניות. מכלול זה מבסס ששבט אבימלך איננו תווית שהומצאה באיחור, אלא קהילה ילידית של המסדרון בעלת רציפות היסטורית, טקסטואלית ומדעית מתועדת, הזכאית להגנות ולסעדים המבוקשים.
10) ממצאים
עובדה.
בכירים ישראלים הזכירו בפומבי את עמלק בעת שהכוונו מבצעים צבאיים, חזרו על התווית במכתב לחיילים, ועשו שימוש בלשון דה-הומניזציה, ולאחר מכן נצפה חלחול הרטוריקה אל החיילים. ממצא עובדתי זה נשען על רישומי ממשלה, תיעוד תקשורתי וחומר חזותי המראים שתווית עמלק ומונחים דה-הומניזציה קשורים לא היו בשוליים ולא נמסרו בפרטיות. הם הופיעו בנאומים רשמיים, בפלטפורמות מדיניות ובתקשורת כתובה ליחידות לחימה, ומשם הודדו בקריאות חיילים ובהתנהגות בחזית. לצורכי דוח זה, רצף עובדות זה – דיבור הנהגה, הוראות כתובות, אימוץ בידי החיילים – הוא עמוד השדרה של שרשרת ההסתה.
דין.
אותן אמירות מקיימות את רכיבי-הליבה של הסתה ישירה ופומבית ותורמות לפשעים נגד האנושות כאשר מצמידים אותן להיקף ולדפוס ההתקפה. על פי אמנת רצח העם ואמנת רומא, צירוף של שפת השמדה, הפצה פומבית ונזק המוני עוקב ממלא את יסודות הישירות, הפומביות, הכוונה והקשר ההקשרי. כאשר בוחנים את תוכן האזכורים לעמלק ואת תזמונם, ואת השימוש בהם במהלך מתקפה מתמשכת על אוכלוסייה אזרחית, אל מול פסיקה קודמת של בתי הדין הבינלאומיים לרואנדה וליוגוסלביה ולבית הדין הבינלאומי לצדק, נמצא שהם מתיישבים עם דפוסים מוכרים של דיבור מסית בתיקים קודמים של רצח עם ורדיפה.
רציפות ילידית.
הפלסטינים, ובמיוחד במסדרון הדרומי, לרבות שבט אבימלך, שבט בראמיה, שבט זמאעירה ומשפחות נוספות, הם הצאצאים החיים של האוכלוסיות הכנעניות הקדומות של פלסטין. תווית עמלק, כאשר היא משמשת נגדם, מסמנת את אותם אנשים שעצם נוכחותם האבותית מתוארת בטקסטים, והופכת את המילה לכלי כוונון מטרות. ממצא זה מאחד את החומרים ההיסטוריים, הארכאולוגיים, הגנטיים ודין המסדרון שתוארו לעיל. מסקנתו היא שהאוכלוסייה המותקפת במונח איננה רק קבוצה מוגנת במובני אמנה מופשטים; היא אותה אוכלוסייה ילידית של המסדרון שדין הברית שלה מתועד בבאר שבע, ורציפותה מוכרת בספרות המחקר העכשווית. זו הסיבה שהתווית פועלת ככלי כוונון מטרות במשפט, ולא רק כרדיפה רטורית.
חובה.
על פי אמנת רצח העם ואמנת רומא, יש להפסיק ולהעניש את הדיבור המסית, ולהגן על הקורבנות ולתקן את נזקיהם. צווי האמצעים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק כבר מחייבים דיכוי; מסקנת ועדת החקירה של האו״ם לשנת 2025 מגבירה את הדחיפות. ממצא מסכם זה מאגד חובה ודחיפות. קיומם של אמצעים זמניים מטעם בית הדין פירושו שהדיכוי של ההסתה הוא כבר חובה שיפוטית מחייבת, לא בחירה מדינית. מסקנת הרצח-עם של הוועדה והמסלול בבית הדין הפלילי הבינלאומי מגבירים את הסיכון ואת הצורך בצעדים מיידיים וקונקרטיים. עבור שבט אבימלך ועמי מסדרון אחרים, זהו הנקודה שבה המשפט וההישרדות נפגשים: החובה לפעול נגד המסיתים היא כעת גם התחייבות אמנתית וגם תגובה למשבר הגנה ילידי מתמשך.
מחשבות מסכמות
עמלק איננו יכול לשמש רישיון להרוג. במשפט הבינלאומי, זהו דיבור מסית כאשר משתמשים בו לסימון אוכלוסייה אזרחית מוגנת. בזיכרון השבטי שלנו זו מילה של שושלת במסדרון הדרומי, באר שבע, עזה, חברון, שבו עמנו עדיין חי ושומר את דין-הבאר הקדום: זכויות מים, אי-תוקפנות, בריתות שנשמרות. שתי המסגרות, המשפט המודרני והמשפט הילידי, מסכימות על הכלל המהותי: אין שום רשות ציבורית רשאית לצוות או לעודד את השמדת משפחותינו באמצעות סיסמת כתבי קודש. הרישום המשפטי, האמנות והצוויים שכבר קיימים מחייבים מניעה, ענישה ותיקון, כעת. במובן זה פלטפורמת שבט אבימלך איננה מבקשת זכויות חדשות; היא דורשת אכיפה של זכויות קיימות. אותו מסדרון שבו נרשמה לראשונה ברית הריסון בין אבימלך לאברהם הוא כעת הזירה שבה יש להשיב את הריסון הזה באמצעות מנגנונים משפטיים בינלאומיים, כדי להגן על צאצאי אלה שנשבעו על יד הבאר.
מנקודת המבט של זהות ילידית, השימוש בעמלק נגד פלסטינים במסדרון הוא מתקפה על שושלת וזיכרון לא פחות משהוא מתקפה על החיים. הוא מחמש מילה שבמסורת שלנו מצביעה לאחור אל אבות כנעניים ועמי המסדרון, והופך סימן שושלתי לגזר דין מוות. מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי, אותו שימוש עצמו במונח מהווה הסתה ישירה ופומבית לבצע רצח עם ותורם לרדיפה ולהשמדה כפשעים נגד האנושות. המפגש בין שתי זוויות הראייה הללו – דין-הבאר הילידי ודין מניעת רצח העם הגלובלי – יוצר מסקנה אחת ברורה: יש לאסור רטוריקה זו, להעמיד את מחבריה לדין, ולהכיר בנזקיה ולתקן אותם. לפיכך מגישה פלטפורמת שבט אבימלך דוח זה גם כהגשה משפטית וגם כהצהרה ילידית שלפיה עמי המסדרון לא יקבלו שיוגדרו להשמדה באמצעות המילה האבותית שלהם עצמם.
רשימת מקורות (כולל כתובות אינטרנט)
סעיף 1 – מבוא ומטרת ההגשה
[1.1] אמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע הרצח עם, 9 בדצמבר 1948, כרך 78 של אוסף האמנות של האו״ם, עמ׳ 277, זמינה בכתובת:
https://treaties.un.org/doc/Treaties/1951/01/19510112%2008-12%20PM/Ch_IV_1p.pdf[1.2] אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, 17 ביולי 1998 (נכנסה לתוקף ב־1 ביולי 2002), זמינה בכתובת:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf[1.3] הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים, החלטת העצרת הכללית 61/295, מסמך האו״ם A/RES/61/295 (13 בספטמבר 2007), הטקסט הרשמי (באנגלית) זמין בכתובת:
https://digitallibrary.un.org/record/638370/files/Declaration_indigenous_en.pdf[1.4] משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, ״הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים״ (סקירה של המכשיר המשפטי), זמינה בכתובת:
https://www.ohchr.org/en/instruments-mechanisms/instruments/united-nations-declaration-rights-indigenous-peoples[1.5] Skourtanioti וחב׳, ״Genomic History of the Bronze Age Southern Levant״, כתב העת המדעי Cell (2021), גישה דרך ScienceDirect בכתובת:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0092867421006699סעיף 2 – כרונולוגיה של הסתה פומבית, התפשטות והכחשות
[2.1] רויטרס, ״נתניהו מעורר את עמלק המקראי במאבקה של ישראל בחמאס״, 29 באוקטובר 2023, זמינה בכתובת:
https://www.reuters.com/world/middle-east/netanyahu-evokes-biblical-amalek-israels-fight-against-hamas-2023-10-29/[2.2] טיימס אוף ישראל, ״שר הביטחון מודיע על ‘מצור מלא’ על עזה: אין חשמל, מזון או דלק״, רשומת בלוג חי המצטטת את יואב גלנט, 9 באוקטובר 2023, זמינה בכתובת:
https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/defense-minister-announces-complete-siege-of-gaza-no-power-food-or-fuel/[2.3] ערך ויקיפדיה ״יואב גלנט״ (לשם רישום פומבי מרוכז של ציטוט ״חיות אדם״ ושל הקשר הצהרת המצור), זמין בכתובת:
https://en.wikipedia.org/wiki/Yoav_Gallant[2.4] ערך ויקיפדיה ״רצועת עזה״ (לשם רקע על המצור וההקשר ההומניטרי בסוף 2023–2024), זמין בכתובת:
https://en.wikipedia.org/wiki/Gaza_Strip[2.5] בית הדין הבינלאומי לצדק, ״Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in the Gaza Strip (South Africa v. Israel)״, עמוד התיק (צווים, כתבי טענות והודעות לעיתונות), זמין בכתובת:
https://www.icj-cij.org/case/192[2.6] Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in the Gaza Strip (South Africa v. Israel), צו מיום 28 במרץ 2024, משוכפל על ידי האו״ם – שאלת פלסטין, זמין בכתובת:
https://www.un.org/unispal/document/icj-order-gaza-genocide-covention-28mar24/[2.7] משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ״Statement of ICC Prosecutor Karim A. A. Khan KC: Applications for arrest warrants in the Situation in the State of Palestine״, 20 במאי 2024, בשכפול באתר האו״ם – שאלת פלסטין, זמין בכתובת:
https://www.un.org/unispal/document/icc-prosecutor-karim-a-a-khan-kc-requests-arrest-warrants-in-relation-to-the-situation-in-the-state-of-palestine/[2.8] משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, ״ישראל ביצעה את פשע הרצח עם נגד פלסטינים בעזה, אומרת ועדת החקירה של האו״ם״, הודעה לעיתונות, 12 ביוני 2025, זמינה בכתובת:
https://www.ohchr.org/en/press-releases/2025/06/israel-has-committed-crime-genocide-against-palestinians-gaza-says-unסעיף 3 – הדין החל
[3.1] אמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע הרצח עם, הטקסט כפי שמופיע במקור [1.1]:
https://treaties.un.org/doc/Treaties/1951/01/19510112%2008-12%20PM/Ch_IV_1p.pdf[3.2] הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, ״Treaties, States Parties and Commentaries – Genocide Convention, 1948״, ערך במאגר המשפט ההומניטרי הבינלאומי (לצרכי מבנה והפניות לנוהג מדינתי), זמין בכתובת:
https://ihl-databases.icrc.org/en/ihl-treaties/genocide-convention-1948[3.3] אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הקובץ הרשמי כפי שמופיע במקור [1.2]:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf[3.4] הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים (הטקסט המלא), כפי שמופיע במקור [1.3]:
https://digitallibrary.un.org/record/638370/files/Declaration_indigenous_en.pdf[3.5] סקירה של משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם על הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים, כפי שמופיעה במקור [1.4]:
https://www.ohchr.org/en/instruments-mechanisms/instruments/united-nations-declaration-rights-indigenous-peoples[3.6] בית הדין הבינלאומי לצדק, עמוד התיק דרום אפריקה נ׳ ישראל (לצרכי צווים של אמצעים זמניים וכתבי טענות), כפי שבמקור [2.5]:
https://www.icj-cij.org/case/192סעיף 4 – החלת הדין על העובדות
[4.1] Application of the Genocide Convention in the Gaza Strip (South Africa v. Israel), צו מיום 26 בינואר 2024 (אמצעים זמניים), דרך עמוד התיק של בית הדין (לשונית הצווים), זמין בכתובת:
https://www.icj-cij.org/case/192[4.2] Application of the Genocide Convention in the Gaza Strip (South Africa v. Israel), צו מיום 28 במרץ 2024 (אמצעים זמניים נוספים), משוכפל באתר האו״ם – שאלת פלסטין, כמקור [2.6]:
https://www.un.org/unispal/document/icj-order-gaza-genocide-covention-28mar24/[4.3] Application of the Genocide Convention in the Gaza Strip (South Africa v. Israel), צו מיום 24 במאי 2024 (אמצעים זמניים נוספים), נגיש דרך רשימת הצווים בעמוד התיק של בית הדין, בכתובת:
https://www.icj-cij.org/case/192[4.4] משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ״Statement of ICC Prosecutor Karim A. A. Khan KC: Applications for arrest warrants in the Situation in the State of Palestine״, 20 במאי 2024, כמקור [2.7]:
https://www.un.org/unispal/document/icc-prosecutor-karim-a-a-khan-kc-requests-arrest-warrants-in-relation-to-the-situation-in-the-state-of-palestine/[4.5] משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, הודעת ועדת החקירה של האו״ם על ממצא רצח עם, כמקור [2.8]:
https://www.ohchr.org/en/press-releases/2025/06/israel-has-committed-crime-genocide-against-palestinians-gaza-says-un[4.6] אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (לעניין סעיפים 6, 7, 25(3)(e)), כפי שמופיעה במקור [1.2]:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdfסעיף 5 – זהות ילידית וסיווג שושלתי
[5.1] Skourtanioti וחב׳, ״Genomic History of the Bronze Age Southern Levant״, כתב העת Cell (2021), עמוד המאמר ב־ScienceDirect:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0092867421006699[5.2] הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים, כמקור [1.3]:
https://digitallibrary.un.org/record/638370/files/Declaration_indigenous_en.pdf[5.3] סקירת משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם על ההצהרה בדבר זכויות העמים הילידיים, כמקור [1.4]:
https://www.ohchr.org/en/instruments-mechanisms/instruments/united-nations-declaration-rights-indigenous-peoplesסעיף 6 – דין המסדרון: שבועת באר שבע כנורמה ילידית של איפוק
[6.1] טקסט מקראי של דברים כ״ה:17 (״זכור את אשר עשה לך עמלק״), Bible Gateway, זמין בכתובת:
https://www.biblegateway.com/passage/?search=Deuteronomy+25%3A17&version=NRSVUE[6.2] טקסט מקראי של שמואל א׳ ט״ו (סיפור צו השמדת עמלק), Bible Gateway, זמין בכתובת:
https://www.biblegateway.com/passage/?search=1+Samuel+15&version=NRSVUE[6.3] בראשית כ״א:22–34 (שבועה בין אבימלך לאברהם בבאר שבע), Bible Gateway, זמין בכתובת:
https://www.biblegateway.com/passage/?search=Genesis+21%3A22-34&version=NRSVUE[6.4] בראשית כ״ו:26–33 (חידוש שבועת באר שבע עם יצחק), Bible Gateway, זמין בכתובת:
https://www.biblegateway.com/passage/?search=Genesis+26%3A26-33&version=NRSVUEסעיף 7 – השלכות משפטיות וחובות=
[7.1] אמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע הרצח עם, כמקור [1.1]:
https://treaties.un.org/doc/Treaties/1951/01/19510112%2008-12%20PM/Ch_IV_1p.pdf[7.2] אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (סעיפים 6, 7, 25(3)(e)), כמקור [1.2]:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf[7.3] הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, ״Treaties, States Parties and Commentaries – Genocide Convention, 1948״ (לעניין נוהג מדינתי ופרשנות לחובות מניעה וענישה), כמקור [3.2]:
https://ihl-databases.icrc.org/en/ihl-treaties/genocide-convention-1948[7.4] בית הדין הבינלאומי לצדק, עמוד התיק דרום אפריקה נ׳ ישראל ובו צווים של אמצעים זמניים (ינואר, מרץ, מאי 2024), כמקור [2.5]:
https://www.icj-cij.org/case/192[7.5] משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, הודעת ועדת החקירה על ממצא רצח עם, כמקור [2.8]:
https://www.ohchr.org/en/press-releases/2025/06/israel-has-committed-crime-genocide-against-palestinians-gaza-says-un[7.6] הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים (לעניין סעיפים 7, 8, 10 בדבר רצח עם, עקירה כפויה ושלמות דמוגרפית), כמקור [1.3]:
https://digitallibrary.un.org/record/638370/files/Declaration_indigenous_en.pdfסעיף 8 – סעד מבוקש (אינדיקטיבי)
[8.1] אמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע הרצח עם (אחריות מדינה, חובות מניעה וענישה), כמקור [1.1]:
https://treaties.un.org/doc/Treaties/1951/01/19510112%2008-12%20PM/Ch_IV_1p.pdf[8.2] אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (שיתוף פעולה של מדינות, אחריות פלילית אישית), כמקור [1.2]:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf[8.3] הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים (סעדים, ערבויות לאי־חזרה, והכרה במוסדות ילידיים), כמקור [1.3]:
https://digitallibrary.un.org/record/638370/files/Declaration_indigenous_en.pdf[8.4] סקירת משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם על ההצהרה בדבר זכויות העמים הילידיים (להכוונה פרשנית בנושא סעדים והשתתפות ילידית), כמקור [1.4]:
https://www.ohchr.org/en/instruments-mechanisms/instruments/united-nations-declaration-rights-indigenous-peoples[8.5] עמוד התיק של בית הדין הבינלאומי לצדק והצווים של אמצעים זמניים בתיק דרום אפריקה נ׳ ישראל (סעדים, הפסקה וערבויות לאי־חזרה במישור אחריות המדינה), כמקור [2.5]:
https://www.icj-cij.org/case/192סעיף 9 – ניהול ראיות ותוכנית יישום
[9.1] הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, ״Treaties, States Parties and Commentaries – Genocide Convention, 1948״ (למודל של ציטוט אמנות ולנוהג נספחי ראיות), כמקור [3.2]:
https://ihl-databases.icrc.org/en/ihl-treaties/genocide-convention-1948[9.2] אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (המסגרת הדיונית והסמכותית להעמדות לדין מבוססות ראיות), כמקור [1.2]:
https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf[9.3] משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הצהרה על בקשת צווי מעצר בעניין פלסטין (כדוגמה לאופן שבו לשכת התובע ממסגרת ראיות בדבר דיבורי incitement, מצור והתקפות), כמקור [2.7]:
https://www.un.org/unispal/document/icc-prosecutor-karim-a-a-khan-kc-requests-arrest-warrants-in-relation-to-the-situation-in-the-state-of-palestine/[9.4] משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, הודעת ועדת החקירה (לעניין הדרך שבה גופי חקירה של האו״ם ממסגרים שרשראות החזקה וראיות תומכות ביחס לרטוריקת הנהגה), כמקור [2.8]:
https://www.ohchr.org/en/press-releases/2025/06/israel-has-committed-crime-genocide-against-palestinians-gaza-says-un[9.5] הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, דף הבית הכללי של מאגר המשפט ההומניטרי הבינלאומי ״Treaties, States Parties and Commentaries״ (למודלים של סגנון ציטוט ופרקטיקת נספחים), זמין בכתובת:
https://ihl-databases.icrc.org/enסעיף 10 – ממצאים
[10.1] רויטרס, הציטוט של נתניהו על עמלק, כמופיע במקור [2.1] (לצורך הוכחת ההפניה הפומבית לעמלק במהלך פעולות צבאיות):
https://www.reuters.com/world/middle-east/netanyahu-evokes-biblical-amalek-israels-fight-against-hamas-2023-10-29/[10.2] טיימס אוף ישראל, רשומת בלוג חי על ציטוט ״מצור מלא״ של גלנט, כמקור [2.2] (להקשר המצור והפשטת האנושיות):
https://www.timesofisrael.com/liveblog_entry/defense-minister-announces-complete-siege-of-gaza-no-power-food-or-fuel/[10.3] משרד נציב האו״ם העליון לזכויות האדם, הודעת ועדת החקירה על רצח עם (לעניין ממצא רשמי על רצח עם וקישור בין רטוריקת הנהגה למדיניות המצור), כמקור [2.8]:
https://www.ohchr.org/en/press-releases/2025/06/israel-has-committed-crime-genocide-against-palestinians-gaza-says-un[10.4] משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הצהרה על בקשת צווי מעצר במצב במדינת פלסטין (לתזה בדבר רדיפה/השמדה), כמקור [2.7]:
https://www.un.org/unispal/document/icc-prosecutor-karim-a-a-khan-kc-requests-arrest-warrants-in-relation-to-the-situation-in-the-state-of-palestine/[10.5] בית הדין הבינלאומי לצדק, עמוד התיק דרום אפריקה נ׳ ישראל והצווים שבו (לעניין ממצא ״סיכון ג׳נוציד plausibile״, החובה לדכא הסתה ואחריות מדינה), כמקור [2.5]:
https://www.icj-cij.org/case/192[10.6] Skourtanioti וחב׳, מחקר גנומי על דרום הלבנט בתקופת הברונזה (לממצא רציפות כנענית), כמקור [5.1]:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0092867421006699[10.7] הצהרת האו״ם בדבר זכויות העמים הילידיים (לזכויות הישרדות, קרקע, זהות, והגנה מפני רצח עם ועקירה כפויה של עמים ילידיים), כמקור [1.3]:
https://digitallibrary.un.org/record/638370/files/Declaration_indigenous_en.pdf
